srch

Oct 17, 2014 · "ותסף ללדת את אחיו את הבל ויהי הבל רעה צאן וקין היה עבד אדמה " "ויהי" לשון צער, ופירש רש " י, לפי שנתקללה האדמה פרש לו מעבודתה." וקין היה" בחינת והיה, לשון שמחה, שאומנם נצטער יותר, אך בכך נזדקק לסיעתא דשמיא, וה ' יתברך הרי ברא ...

ידוע הוא הכלל 'כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער' (מגילה י, ב). אולם לאחר שורה של קושיות ותירוצים מסיק רב אשי שם: 'כל ויהי, איכא הכי ואיכא הכי', ...

ידוע הוא הכלל 'כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער' (מגילה י, ב). אולם לאחר שורה של קושיות ותירוצים מסיק רב אשי שם: 'כל ויהי, איכא הכי ואיכא הכי', ...

וכנגד כל זה אמר הכתוב ויהי לשון צער, ומי גרם כל צער זה בשלח פרעה, שאם היה ה' מוצאים שלא לרצונו הגם שלא היה חפץ לשלחם לא היה לו מקום לרדוף, אלא עינו הטעתו שהיה הדבר תלוי בו ולזה חשב לשוב לקחתם. ואומרו ולא נחםבוא''ו בתחלת הודעת ענין, יכוין תוס' על הגדת צער הקודם הרמוז בתיבת ויהי כנזכר:

אמר רבי לוי: דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער. ומקשה, והכתיב: ויהי ביום השמיני? ותניא: אותו היום היתה שמחה לפני הקב''ה ...

הרב יצחק לוי. פרשת מעל עכן (יהושע ז') "ויהי" - לשון צער "ויהי ה' את יהושע, ויהי שמעו בכל הארץ. וימעלו בני ישראל מעל בחרם, ויקח עכן בן כרמי בן זבדי בן זרח למטה יהודה מן החרם, ויחר אף ה' בבני ישראל" (ו', כז - ז', א).

ויהי בימי אחשורוש, אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער... אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ...

ידועים דברי הגמרא ב מגילה (דף י' ע"ב) "אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן, דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה, כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער (כי במילה ויהי טמונה קריאת צער 'וי'. והגמרא הקשתה מכמה מקומות שכתוב "ויהי" והיתה שם שמחה גדולה כמו "ויהי ביום השמיני" וכדו' ולכן) אמר רב אשי כל ויהי איכא הכי ואיכא הכי", עכ"ל הגמרא.

וכנגד כל זה אמר הכתוב ויהי לשון צער, ומי גרם כל צער זה בשלח פרעה, שאם היה ה' מוצאים שלא לרצונו הגם שלא היה חפץ לשלחם לא היה לו מקום לרדוף, אלא עינו הטעתו שהיה הדבר תלוי בו ולזה חשב לשוב לקחתם.

ויהי.. - לשון צער ... סופי תיבות הפסוק "הן אמיץ היה", כיוון והיה הראשון מהשנים שעשה זאת,. "ויהי" – שהכתוב מביע צער שלא הביא מן המובחר שביבוליו.

לשימושיו המנוגדים של לשון 'ויהי' / פרופ' נחום מ' ברונזניק. הורדת קובץ pdf. ידוע הוא הכלל 'כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער' (מגילה י, ב).

המילה "ויהי" לשון צער שאלות נוספות בנושא אהד | מס' שאלה 19396 הגמ' במגילה אומרת שלשון 'ויהי בימי' היא לשון צער, אבל סתם 'ויהי' איננה לשון צער. א"כ מדוע בספרים כמו האלשיך הק', אור החיים הק', ובספרי חסידות – פעמים רבות דורשים דרשה מלשון 'ויהי' שהיא לשון צער? רבני בית ההוראה הראוני חברים לתנחומא פרשת שמיני (פ"ז) שכותב שויהי לשון צער.

Oct 17, 2014 · " ויהי " לשון צער , ופירש רש " י , לפי שנתקללה האדמה פרש לו מעבודתה. " וקין היה " בחינת והיה, לשון שמחה, שאומנם נצטער יותר, אך בכך נזדקק לסיעתא דשמיא , וה ' יתברך הרי ברא האדם על מנת להיות לו לא - להים שיזדקק לעזרתו יתברך ולא על מנת שיסתדר בעצמו ויפול חלילה לדמיון של כוחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה. להקדשת החידוש (בחינם!)

ואילו לשון "ויהי" הוא לשון צער, כי הנה לשון "יהי" הוא לשון עתיד, כמו יהי אור (בראשית א, ג), והנה כשנוספה לו אות וא"ו ונהיה "ויהי" הרי הוא משנה את משמעותו ונהפך ללשון עבר, והיינו, שהלשון מורה כי האדם ...

ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער (אסתר א, א) ויהי ...

ויהי ביום השמיני. צריך לדעת מה טעם אמר ויהי ובמסכת מגילה (דף י) אמר רבי לוי דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער, ...

זה ויהי אינו סימן ברכה, מהו הטעם, הוא משום שבו (בקו השמאל) יוצא חושך ההוא שהחשיך פני העולם, (שהוא מלאך המות והוא יצר הרע), וזהו סימן כי כשנגלה סוד עשו ומעשיו היה בויהי הזה, שכתוב ויהי עשו איש יודע ציד, ונתקיים בויהי איש יודע ציד שיודע לצוד לבבות לפתות בני העולם שלא ילכו בדרך הישר. (תרומה תשמו) תלמוד בבלי: ויהי בימי

"ויהי בשלח" - לשון צער, שלחיך פרדס רמונים, אילו קרע לנו את הים, ויורהו ה' עץ, חוק ומשפט - פרה אדומה והשבת, והנה מצרים נוסע אחריהם, ה' ילחם לכם ואתם תחרישון, דבר אל בני ישראל ויסעו, והמים להם חומה ...

כ"כ הרבה ווארטים נאמרים סביב כל ויהי, למה לשון צער כשלפעמים זה נראה שלא מתאים. גם בראשונים מצינו כזאת, ולכאורה הרי זה גמרא מפורשת במגילה ...

והנה במדרש הזכיר את הפסוק שלנו, וז"ל, והכתיב ויהי ה' את יוסף. ונמצינו למדים עוד מדברי המדרש דכל שאין השמחה שלימה לגמרי, שפיר קרי ביה "ויהי" שהוא לשון צער ...

הגמ' במגילה אומרת שלשון 'ויהי בימי' היא לשון צער, אבל סתם 'ויהי' איננה לשון צער. א"כ מדוע בספרים כמו האלשיך הק', אור החיים הק', ובספרי חסידות – פעמים רבות דורשים דרשה מלשון 'ויהי' שהיא לשון צער?

(ל) ויהי כאשר כלה. טעם אומרו ויהי לשון צער, כי התורה מצטערת על אשר כלה ולא ברך כל הברכות שהרי מצינו שברך לעשו אחר כן, ואם היה מברך אותם הברכות הנשארות ליעקב כבר אבדה תקות אדום: ויהי אך יצא וגו'.

"ויהי כאשר כלה" - טעם אומרו ויהי לשון צער, כי התורה מצטערת על אשר כלה ולא בירך כל הברכות, שהרי מצינו שבירך לעשו אח"כ, ואם היה מברך אותם הברכות הנשארות ליעקב, ...

ויהי בימי אחשורוש אמר רבי לוי ואיתימא רבי יונתן דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער ( אסתר א, א) ויהי בימי אחשורוש הוה המן ( רות א, א) ויהי בימי שפוט השופטים ...

ידוע הוא הכלל 'כל מקום שנאמר ויהי אינו אלא לשון צער' (מגילה י, ב). אולם לאחר שורה של קושיות ותירוצים מסיק רב אשי שם: 'כל ויהי, איכא הכי ואיכא הכי', היינו שלפעמים 'ויהי' משמש לענין צער, ולפעמים לענין שמחה.

ויהי בימי - לשון צער, מלשון ויי והוי, או לצדיקים העתיד ודאי טוב, אם כן והיה שהוא לשון עתיד הוא ודאי טוב ושמחה, וויהי שעבר הוא צער. או העתיד יכול עוד להפכו על ידי תשובה ותפלה לטובה, ואינו ודאי לצער...

ובשאר המקומות שנאמר ויהי, הצער בהם גלוי ומובן לכל. [א"ה - בעצם הענין, שמעתי בשם הגאון רש"ר הירש ז"ל, שפירש למה לשון "והיה" הוא לשון שמחה, ואילו לשון "ויהי" הוא לשון צער. כי הנה מילת "היה" הוראתה על העבר, וכשהאדם מוסיף לה אות וא"ו "והיה" היא נהפכת ללשון עתיד כמו והיה אם שמוע תשמעו (דברים יא, יג).