srch

Jun 05, 2022 · משום כך, אסרו חג הוא כמעט כמו יום חול, מלבד הנקודות הבאות: מרבים בו קצת בסעודה, ממעטים בו בהספד ותענית ואין אומרים בו תחנון. ואם חל בשבת אין אומרים בו במנחה 'צדקתך צדק'. מלבד זאת, תפילות היום הן כמו יום חול רגיל, ללא הלל או מוסף. גם ביום זה מניחים תפילין, כבשאר ימות החול. 6.

בתהילים מופיע "חג" במובן ברור של מחול מעגלי או תהלוכה סביב המזבח,בפסוק מתפרש "אסרו חג" - כתהלוכת סוכות עם לולב ואתרוג .ה"אסרו" העברי משמעותו - לאסוף, לעקדיחד .

"אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח" פירושו אפוא – קִשרו את קרבן החג בחבלים אל קרנות המזבח. מחבבים את החגים. צילום: EPA. המילה "חג" במקרא אין ...

Jun 05, 2022 · כתב הרמ"א (סימן תכט ס"ב): יום שאחרי החג נקרא "אסרו חג", ונוהגים להרבות בו קצת באכילה ושתיה לכבוד היום (ועיין בבית יוסף סימן תצד סעיף ג). וכתב הגר"ח פלאג'י (מועד לכל חי סימן כה אות מח) בשם הגאון החיד"א, שעל כל אדם להתאמץ ביום "אסרו חג" הזה, ביראת שמים ובלימוד תורה לשמה, כי הוא תחילת ...

את הפסוק: אִסְרוּ חג בעבותים... דרשו: קישרו (איסרו) את החג שלא יעזוב. הפרידה מן החג קשה עלינו ואנו מוסיפים יום שיש בו מקצת סממנים של חג. [על ...

הערה: יצא לי בדיוק ללמוד וללמד את הנושא אתמול והיום ואני מתרשם שיש כאן מהלך מעניין של "הסמלה" או מעבר מ"פשט" ל"דרש"; הרי בפסוק "אסרו חג בעבותים"; חג- משמעו "קרבן החג" וכך מבינים מילה זו כל הפרשנים ...

וב'איסרו חג' של חג השבועות, מצד הדין אסור להספיד ולהתענות, משום שהוא 'יום טבוח', כלומר יום זביחת קרבנות. שכן לפעמים היו מקריבים בו את קרבנות החג, שאם חל חג ...

אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח. אמר רבי ירמיה משום רבי שמעון בן יוחי, ורבי יוחנן משום רבי שמעון המחוזי משום רבי יוחנן המכותי: [כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה] - מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח ...

הפרידה מן החג קשה עלינו ואנו מוסיפים יום שיש בו מקצת סממנים של חג. [על-פי ההלכה נוהגים בו עדיין מעט שמחה. באסרו חג אסור להתענות ולהתאבל. אין אומרים בו תחנון.] בגמרא כתוב: אסרו חג בעבתים עד קרנות המזבח.

Isru Chag (Hebrew: אסרו חג, lit. 'Bind [the] Festival') refers to the day after each of the Three Pilgrimage Festivals in Judaism: Pesach, Shavuot and Sukkot. The phrase originates from the verse in Psalms 118:27, which states, “Bind the festival offering with cords to the corners of the altar.” This verse, according to the Sages of the Talmud, should homiletically be understood to mean “Whosoever makes an addition to the Festival by eating an…

היום נקרא על שם הכתוב (תהלים קי"ח, כ"ז): "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל: "כל העושה איסור לחג - אגודה לחג ביום שלמחרתו - באכילה ושתיה, מעלה ...

אסרו חג הוא היום שבא לאחר כל אחד משלושת הרגלים, שהם סוכות, פסח ושבועות. מדוע חל יום נוסף של מין 'חג' לאחר שהחגיגות כבר חולפות?

אִסְרוּ חַגעריכה ... היום האחרון בכל אחד משלושת הרגלים: פסח, סוכות ושבועות. בפסח, האסרו חג נקרא גם ממונה. גיזרון ...

Isru Chag ( Hebrew: אסרו חג, lit. 'Bind [the] Festival') refers to the day after each of the Three Pilgrimage Festivals in Judaism: Pesach, Shavuot and Sukkot . The phrase originates from the verse in Psalms 118:27, which states, “ Bind the festival offering with cords to the corners of the altar.”. This verse, according to the Sages ...

היום שלאחר שמחת תורה, נקרא 'אסרו חג', על שם הכתוב בתהלים: "אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח", וכפי שדרשו בגמרא: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן ...

2 days ago · הצמדת חופשות "אסרו חג" לסופי השבוע: ההצעה החדשה של האוצר למורים פרסום ראשון: במקביל להודעה של מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דוד במהדורה המרכזית להשבית את הלימודים בשבוע הבא - משרד האוצר מציע להמיר את חופשות האסרו חג ...

גיזרון[עריכה] מהפסוק בתנ"ך: ”אֵל, יְהוָה – וַיָּאֶר-לָנוּ; אִסְרוּ-חַגבַּעֲבֹתִים – עַד קַרְנוֹת, הַמִּזְבֵּחַ.“. (תהלים קיח, פסוק כז), וכאן כצירוף פועלי. בתהילים מופיע "חג" במובן ברור של מחול מעגלי או תהלוכה סביב המזבח,בפסוק מתפרש "אסרו חג" - כתהלוכת סוכות עם לולב ואתרוג .ה ...

בחו"ל אסרו חג חל לאחר יום טוב שני של גלויות: כ"ג בניסן (לאחר פסח), ח' בסיוון (לאחר שבועות) כ"ד בתשרי (לאחר סוכות, שמיני עצרת ושמחת תורה). מקור השם

אסרו חג הוא היום שלאחר החג האחרון בשלושת הרגלים. בעוד שבחוץ לארץ ביום זה ניחוג יום טוב שני של גלויות, הרי בארץ ישראל מצויין היום כאיסרו חג.

היום שלאחר היום האחרון של שלושת הרגלים: פסח, שבועות וסוכות. שמו נובע מהפסוק "אסרו חג בעבותים...". דינים הנוהגים בו: לינה, קצת שמחה, ועוד. הערות לערך:

'אסרו חג' הוא כינוי לתאריך, שחל שלוש פעמים בשנה, לאחר כל אחד משלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות). זהו איננו יום חג, אך גם לא ממש יום חול, והוא מהווה מעין יום ליווי ופרידה מן המועד שהסתיים. ...

אסרו חג הוא היום שאחרי כל אחד מ שלושת הרגלים: פסח, שבועות ו סוכות. ביום 'אסרו חג' אין קדושה מיוחדת, אך יש הנוהגים להרבות בו באכילה ושתייה וממשיכים בהם מעט משמחת החג היוצא. תוכן עניינים 1 זמנו 2 מקור השם 3 מנהגי היום 3.1 מנהג להרבות קצת באכילה ושתיה 3.2 איסור תענית 3.3 תחנון 4 ראו גם 5 קישורים חיצוניים 6 הערות שוליים זמנו

הערה: יצא לי בדיוק ללמוד וללמד את הנושא אתמול והיום ואני מתרשם שיש כאן מהלך מעניין של "הסמלה" או מעבר מ"פשט" ל"דרש"; הרי בפסוק "אסרו חג בעבותים"; חג- משמעו "קרבן החג" וכך מבינים מילה זו כל הפרשנים ...

מקור השם 'אסרו חג' הנו בפסוק: אִסְרוּ־חַ֥ג בעבתים עַד־קַ֝רְנ֗וֹת הַמִּזְבֵּֽחַ (תהלים קיח, כז), המשמעות הפשוטה של הפסוק היא שאלה הם דברי ...

Feb 25, 2014 · אסרו חג: כתב הרמ"א: נוהגים להרבות קצת באכילה ושתיה ביום שאחר החג, והוא ´אסרו חג´. ומרן ב´בית יוסף´ מביא שבירושלמי קורא לאסרו חג: ´בריה דמועדא´ - בנו של המועד: