srch

An eruv ([(ʔ)eˈʁuv]; Hebrew: עירוב ‎, lit. 'mixture', also transliterated as eiruv or erub, plural: eruvin [(ʔ)eʁuˈvin] or eruvim) is a ritual halakhic enclosure made for the purpose of allowing activities which are normally prohibited on Shabbat (due to the prohibition of hotzaah mereshut lereshut), specifically: carrying objects from a private domain to a semi-public domain ...

עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות .

עירוב איהו עמודא דאמצעיתא – וכמ " ש (לעיל תיקון כ " א דף נב) איהו עירוב דילה מסטרא דימינא ושמאלא, דאינו ע " ב רי " ו דהיינו חסד וגבורה, ועיי " ש בביאורנו דהיינו סוד תפארת עמודא דאמצעיתא מסטרא דאות ו ...

1. הכנסה לעניין; יִדוע; שיתוף. "בחוקים הלא כתובים יש כלל: בלי עירוב הורים." 2. ערבוב, מיזוג.

עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות [כשני מטרים ...

An eruv chatzerot (Hebrew: עירוב חצרות ‎), commonly known in English as a community eruv, is a symbolic boundary that allows Orthodox Jews to carry certain items outside of their homes that would otherwise be forbidden during Shabbat.

בעירוב חצרות הולכים אחר מקום האכילה

מותר לאכול את העירוב בשבת (אלא שאז יצטרכו להניח לאחר מכן עירוב חדש לצורך השבת הבאה). מחיצות. ז. "איזהו רשות היחיד, מקום המוקף מחיצות גבוהות עשרה טפחים (80 ס"מ) ...

In Jewish tradition it is commonly said that "carrying" is forbidden on Shabbat. Specifically, "transferring between domains" (הוצאה מרשות לרשות‎) is considered one of the 39 categories of activity prohibited on Shabbat. The halacha of Shabbat divides spaces into four categories: • Private domain (reshut hayachid), such as a house

כיוון שהעירוב יוצר רשות פרטית נרחבת, טלטול בשטח העירוב אינו נחשב להוצאה מרשות אחת לשנייה, ולכן איסור הטלטול בשבת אינו חל בתוך שטח העירוב. הלכות עירובין הן רבות ...

עירוב איהו עמודא דאמצעיתא – וכמ " ש (לעיל תיקון כ " א דף נב) איהו עירוב דילה מסטרא דימינא ושמאלא, דאינו ע " ב רי " ו דהיינו חסד וגבורה, ועיי " ש בביאורנו דהיינו סוד תפארת עמודא דאמצעיתא מסטרא דאות ו ...

עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות (כגון: טלטול חפצים בין רשות היחיד ורשות הרבים והולכת חפצים למרחק ארבע אמות [כשני מטרים] ברשות הרבים). העירוב הופך את כל שטח היישוב לרשות היחיד אחת, ובכך מתיר להוציא חפצים

עירוב חצרות, המתיר להעביר חפצים מרשות לרשות ב. עירוב תחומין, המגדיל את טווח אלפים האמה שיש לאדם רשות ללכת בהם בשבת. ג. עירוב תבשילין, דרך להתיר בישול ביום ...

מה זה עירוב בשבת. כ"ה תמוז התשע"ד | 23.07.14 02:46. שאלה. בכל ערב שבת, ניתן לקחת מבית הכנסת שבו אני מתפלל עלונים לקריאה,הקשורים בד"כ לפרשת השבוע (לפעמים ...

An eruv techumin (Hebrew: עירוב תחומין‎, lit. 'mixing of borders') for traveling enables a traditionally observant Jew to travel by foot on Shabbat or a Jewish ...

עירוב הוא הכינוי המקובל בהלכה להיקף מחיצות סביב שטח מיושב, הנעשה במטרה להתיר בתוכו פעולות האסורות בשבת בשל מלאכת הוצאה מרשות לרשות .

עירוב הוא שמה של הפעולה ההלכתית הנעשית על מנת לאפשר טלטול, כלומר – סחיבה ונשיאה, של חפצים בשבת במרחב הציבורי, והוצאתם מרשות ל…

כיוון שעל פי ההלכה היהודית אין להוציא ("לטלטל") חפצים מהבית לרשות הרבים ביום השבת ללא תיקון עירוב, ישנה חשיבות מעשית רבה בהתקנת העירוב בשטח ...

עירוב חצירות. דאס מאכן א עירוב חצירות איז א תקנה‎‎‎ פון שלמה המלך, די תקנה איז אז ווען צוויי אדער מער מענטשן וואוינען אין איין חצר ווערט דאס פאררעכנט ווי א רשות הרבים און מען טאר דארט נישט טראגן שבת, און אויב מאכט מען א ...

קביעת ה'עירוב' נעשית באחת משתי דרכים: הראשונה, על ידי שהייה במקום העירוב בכניסת השבת. שהואיל ושהה שם במשך כל בין השמשות של כניסת השבת, שם הוא מקומו, ומשם מודדים ...

עירוב חצירות. דאס מאכן א עירוב חצירות איז א תקנה‎‎‎ פון שלמה המלך, די תקנה איז אז ווען צוויי אדער מער מענטשן וואוינען אין איין חצר ווערט דאס פאררעכנט ווי א רשות הרבים און מען טאר דארט נישט טראגן שבת, און אויב מאכט מען א ...