אגדה (יהדות) - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › אגדה...את האגדה החז"לית ניתן למצוא בכמה סוגים עיקריים של כתבים: אגדה במדרשי תנאים, אגדות המשולבות בארבעת ספרי הש"ס, מדרשי אגדה אמוראים, ...
מדרשי אגדה | תרבות.il
https://tarbutil.cet.ac.il/anthology/על-מדרשי-אגדהמדרשי אגדה כונסו גם בקבצים, בספרים נפרדים שהמילה מדרש מופיעה בכותר שלהם, כגון: מדרש רבה, מדרש תנחומא. המילה מדרש מציינת אפוא גם ספר או קבוצת ספרים3 הכוללים …
מדרש אגדה - CET
https://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12359מדרש אגדה עוסק בחלקים הסיפוריים של התורה. אלה סיפורים חינוכיים שיש בהם מוסר הַשְׂכֵּל, ובדרך כלל הם קשורים לדמויות מקראיות או לחז"ל. לעיתים מביאים החכמים בדרשותיהם סיפורים ומשלים (מקוריים או ...
HebrewBooks.org Sefer Detail: מדרש אגדה
hebrewbooks.org › 39933מדרש אגדה. מחבר. Title. Author. Download 29MB PDF הורד. Read online / פתח בדפדפן. Search in this Sefer חפש בתוך ספר זה. מקום דפוס. וויען.
מדרש אגדה (בובר) – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אגדה_(בובר)מדרש אגדה הוא חיבור מדרשי על חמישה חומשי תורה שהתפרסם לראשונה על ידי שלמה בובר בשנת תרנ"ד (1894) על סמך כתב יד נדיר שמצא בארם צובא (חלב) ונרכש על ידו. בכתב היד חסרים כמה קטעים, בהם גם סוף החיבור מפרשת כי תצא ואילך. משום כך, לא ניתן לדעת את שמו של מעתיק כתב היד ואת שנת הכתיבה, שעל-פי רוב היו רשומים בסוף כתב היד. לדעת בובר, לנגד עיני המחבר עמדו פירוש רש"י על התורה ובו אמרותיו של רבי משה הדרשן, מדרש לקח טובוכן מדר…
מדרש אגדה | לקסיקון לתרבות ישראל | תרבות.il
tarbutil.cet.ac.il › lexicon › מדרש-אגדהמבוא
מדרש אגדה ומדרש הלכה - Google Docs
https://docs.google.com › presentation › htmlpresentמדרש הוא שיטה של פרשנות לפסוקים מן המקרא. המדרש כולל חקירה, לימוד ועיון. ישנם שני סוגים עיקריים של מדרשים: מדרשי אגדה ומדרשי הלכה.
מדרש אגדה
https://lib.cet.ac.il › pages › item"אגדה" היא הצורה הארמית של השם "הגדה" (נגזר מהפועל "הִגיד", כלומר, מראה על מה שנאמר, למה מרמז הכתוב). מדרש אגדה עוסק בחלקים הסיפוריים של התורה.
אנציקלופדיה יהודית דעת - אגדה - אגדות חז"ל, מדרש אגדה
daat.ac.il › encyclopedia › valueהאגדות במשנה ובתלמוד הרבה מאוד דברי אגדה ומדרש פזורים בשני התלמודים, בירושלמי ובבבלי. שם הם באים כמשלימים את השקלא וטריא של ההלכה. ויש אשר נמשכים דברי אגדה על פני דפים רבים בגמרא, כמו פרק "חלק" בסנהדרין ופרק "מי שאחזו" בגטין. ואפילו במשניות שלשונן קצרה וסדורה כעיקרי ההלכה, גם בהן משתלבים במקומות רבים דברי אגדה ודרשות המטעימים את ההלכה.
אנציקלופדיה יהודית דעת - אגדה - אגדות חז"ל, מדרש אגדה ;
https://www.daat.ac.il › valueאגדה - אגדות חז"ל, מדרש אגדה. משמעות דברי האגדה של חז"ל; דרכים לפרש את האגדות; רמב"ם ורמח"ל על האגדות. מהי אגדה? רבי שמואל הנגיד ב"מבוא לתלמוד" מגדיר את ...
מדרש אגדה - ע"פ מהדורת באבער
https://daat.ac.il/he-il/tanach/midrashim/midrash-agadaמדרש אגדה - ע"פ מהדורת באבער מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי זהבה גרליץ:
מדרש אגדה | לקסיקון לתרבות ישראל | תרבות.il
https://tarbutil.cet.ac.il/lexicon/מדרש-אגדהמדרש אגדה | ספריא
https://www.sefaria.org.il › ... › אגדהמדרש אגדה. מדרש · התחלת קריאה. זמן חיבור: צרפת של ימי הביניים, 1020 - 1220 לספירה בקירוב. פירוש מדרשי אנונימי על התורה, שהתגלה ופורסם לראשונה בשנת 1894.
מדרש אגדה - ע"פ מהדורת באבער
daat.ac.il › he-il › tanachמדרש אגדה - ע"פ מהדורת באבער מהדורת אינטרנט מעוצבת בידי זהבה גרליץ:
מדרשי אגדה | תרבות.il
tarbutil.cet.ac.il › anthology › על-מדרשימדרשי האגדה נכתבו בעברית ובארמית – בעיקר בארץ ישראל במאות הראשונות לספירה כחלק מספרות חז"ל1, והם מפוזרים ומשולבים במשנה, בתוספתא, בשני התלמודים (הבבלי והירושלמי2) וגם בקבצים של מדרשי הלכה. מדרשי אגדה כונסו גם בקבצים, בספרים נפרדים שהמילה מדרש מופיעה בכותר שלהם, כגון: מדרש רבה, מדרש תנחומא.
מדרש אגדה - CET
lib.cet.ac.il › pages › itemמדרש אגדה מחבר: גשר מפעלים חינוכיים "אגדה" היא הצורה הארמית של השם "הגדה" (נגזר מהפועל "הִגיד", כלומר, מראה על מה שנאמר, למה מרמז הכתוב). מדרש אגדה עוסק בחלקים הסיפוריים של התורה. אלה סיפורים חינוכיים שיש בהם מוסר הַשְׂכֵּל, ובדרך כלל הם קשורים לדמויות מקראיות או לחז"ל.
אתר האגדה - אוצר אגדות חז"ל ברשת
https://agadastories.org.ilבאתר ספר האגדה מבחר רחב של אגדות וסיפורי חז"ל מספר האגדה בעריכתם של ביאליק ורבניצקי. לצד הסיפורים מופיעים פירושים והרחבות, וניתן לחפש סיפור לפי נושא.
מדרש אגדה (בובר) – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › מדרש_אגדה_(בובר)מדרש אגדה (בובר) מדרש אגדה הוא חיבור מדרשי על חמישה חומשי תורה שהתפרסם לראשונה על ידי שלמה בובר בשנת תרנ"ד ( 1894) על סמך כתב יד נדיר שמצא בארם צובא ( חלב) ונרכש על ידו. בכתב היד חסרים כמה קטעים, בהם גם סוף החיבור מ פרשת כי תצא ואילך. משום כך, לא ניתן לדעת את שמו של מעתיק כתב היד ואת שנת הכתיבה, שעל-פי רוב היו רשומים בסוף כתב היד.