srch

בתורה שבכתב מוגדרת מצות "וידוי מעשרות" כאמירה (דברים כו, יג):. ואמרת לפני ה' אלקיך בערתי הקדש מן הבית וגם נתתיו ללוי ולגר ליתום ולאלמנה ככל מצותך אשר צויתני לא ...

את מצוות ביעור מעשר יש לקיים גם כיום שהמקדש חרב. הראשונים נחלקו בשאלה האם מצות וידוי מעשרות נוהגת גם שלא בזמן הבית. 1 בשולחן ערוך פסק כשיטת הרמב"ם שיש להתוודות ...

וידוי על חטא ווידוי מעשר. שני וידויים הם: וידוי על חטא ווידוי מעשרות. הראשון, זמנו בכל עת לפי הצורך וביותר לתקופת השנה, עת קרבים ובאים הימים הנוראים. ואילו השני אינו נוהג אלא אחת לשלוש או לארבע ...

א. בטעם מצוות וידוי מעשרות. בטעם מצווה זו של וידוי מעשר הקשו המפרשים: ר' יצחק ערמה, בעל עקדת יצחק: מה שציוה לומר בוידוי מעשר כל פרטי המעשים אשר עשה ...

וידוי מעשר: הודעה של האדם לפני ה' בחג הפסח במקדש, כי נתן את כל המעשרות כתיקונם. מצוות עשה להתוודות לפני ה' במקדש, אחרי שאדם מישראל מסיים לעשר את כל התרומות והמעשרות שנתחייב בהן, ונתנם לכהן, ללוי, ליתום ולאלמנה, שנאמר: "כי ...

וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות. נוסח הווידוי מופיע במקרא, ועל כן חובת אמירתו נחשבת כמצוות עשה מדאורייתא.

Aug 11, 2014 · וזהו 'וידוי מעשר' שהזכירו רבותינו ז"ל. כלומר 'ביערתי הקדש מן הבית' הוא וידוי על חטאינו, שגרמו להוציא את התרומות והמעשרות (-'הקדש') מן הבית שבו היו אמורים להישאר ולהינתן לבכורות.

ב"ה פרשת כי תבא – וידוי מעשר דברים פרק כו: (יב) כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל מַעְשַׂר תְּבוּאָתְךָ בַּשָּׁנָה הַשְּׁלִישִׁת שְׁנַת הַמַּעֲשֵׂר וְנָתַתָּה לַלֵּוִי לַגֵּר לַיָּתוֹם וְלָאַלְמָנָה וְאָכְלוּ ...

ח - מעשר ראשון; ט - מעשר שני; י - משמעות המעשר השני; יא - מעשר עני; יב - מצוות ביעור מעשרות; יג - מצוות וידוי מעשרות; יד - זמן חיוב הפרשת תרומות ומעשרות וחלוקתם; טו - ביכורים +

וידוי מעשרות (מקורות עיקריים) מקרא: דברים, כ"ו, י"ג-ט"ו: משנה: מסכת מעשר שני, פרק ה', משניות י'-ט"ו: משנה תורה: ספר זרעים, הלכות מעשר שני ונטע רבעי, פרק י"א: ספרי מניין המצוות: ספר המצוות, עשה קל"א

וידוי מעשר ויורשי הארץ - חלק ג' במאמר זה ננסה להתבונן בהבחנה בין הישראלים, הכהנים והגרים, ביחס לירושת הארץ עם ההשלכה שיש לכך לאמירת וידוי המעשר, תוך השוואה לפרשת מקרא בכורים אשר גם בה מצויינת ירושת הארץ כתנאי לאמירתה.

בטעם מצווה זו של וידוי מעשר הקשו המפרשים: ר' יצחק ערמה, בעל עקדת יצחק: . מה שציוה לומר בוידוי מעשר כל פרטי המעשים אשר עשה ואשר לא עשה, כי כאשר יעשה האדם המצוה כהוגן – מה הצורך שיאמר בפיו מה שעשה ממנה ומה שמנע מעשות היפוכה?

May 24, 2019 · הלכות וידוי מעשר. א. לאחר שהפריש וביער את כל מעשרותיו, מצוות עשה להתודות לפני ה’, וזהו הנקרא “וידוי מעשר”. ומצווה זו נוהגת אף כשבית המקדש אינו קיים. ב.

בפרשת וידוי מעשרות מובא- "כי תכלה לעשר את כל מעשר תבואתך בשנה השלישית שנת המעשר, ונתת ללוי, לגר, ליתום ולאלמנה, ואכלו בשעריך ושבעו, ואמרת לפני ה' אלוקיך, ...

יג – מצוות וידוי מעשרות. מצווה למי שביער את מעשרותיו מביתו כהלכה, להתוודות על כך לפני ה’ במנחה של יום טוב האחרון של פסח בשנה הרביעית ובשנה השביעית לשמיטה (משנה מעשר שני ה, י). שנאמר (דברים כו ...

Sep 02, 2020 · וזהו 'וידוי מעשר' שהזכירו רבותינו ז"ל. כלומר 'ביערתי הקדש מן הבית' הוא וידוי על חטאינו, שגרמו להוציא את התרומות והמעשרות (-'הקדש') מן הבית שבו היו אמורים להישאר ולהינתן לבכורות.

וידוי מעשרות בזמן בית המקדש (ויש אומרים אף בזמננו אנו) היה המבער את המעשרות מתודה לפני ה' שזכה לקיים את דיני ההפרשה במלואם. ואלה דברי המתודה: דברים פרק כו

וּבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ אֶת יִשְׂרָאֵל"! אם כן 'וידוי'-מעשר או 'הודיית'-מעשר אינו השם המתאים לנאום שבפרשתנו, לא בלשון המקרא ואף לא בלשון חכמים! שאלה זו מובילה אותנו לבירור טעמה של מצוַת התורה הזאת ...

מדוע נעקרה פרשת וידוי מעשר ממקומה? ג. המבנה הספרותי של הפרשה. ד. מדוע קרוי הנאום שבפרשתנו 'וידוי'?. כ"ו, יב כִּי תְכַלֶּה לַעְשֵׂר אֶת כָּל ...

וידוי על חטא ווידוי מעשר. שני וידויים הם: וידוי על חטא ווידוי מעשרות. הראשון, זמנו בכל עת לפי הצורך וביותר לתקופת השנה, עת קרבים ובאים הימים הנוראים. ואילו השני אינו נוהג אלא אחת לשלוש או לארבע ...

May 24, 2019 · וידוי מעשר, מצוה מן המובחר שכל אחד יאמר את הוידוי בפני עצמו. ומ”מ אם רצו הרבים להתוודות כאחד מתוודים. יב. י”א שאם רצו הרבים שאחד יקרא להם, והם יצאו מדין “שומע כעונה” – …

וידוי מעשרות ב הלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות. נוסח הווידוי מופיע ב מקרא, ועל כן חובת אמירתו נחשבת כ מצוות עשה מדאורייתא. בניגוד למשמעותו הרגילה של המונח ' וידוי ...

וזהו 'וידוי מעשר' שהזכירו רבותינו ז"ל. כלומר 'ביערתי הקדש מן הבית' הוא וידוי על חטאינו, שגרמו להוציא את התרומות והמעשרות (-'הקדש') מן הבית שבו היו אמורים להישאר ולהינתן לבכורות.

לאחר שהפריש וביער את כל מעשרותיו, מצוות עשה להתודות לפני ה', וזהו הנקרא "וידוי מעשר". ומצווה זו נוהגת אף כשבית המקדש אינו קיים.

וידוי מעשרות בהלכה (בלשון חז"ל: וידוי מעשר) הוא נוסח הנאמר לאחר ביעור מעשרות. נוסח הווידוי מופיע במקרא, ועל כן חובת אמירתו נחשבת כמצוות עשה מדאורייתא. בניגוד למשמעותו הרגילה של המונח 'וידוי', הווידוי אינו הודאה על חטאים, והמושג 'וידוי' משמש כאן במשמעות הפוכה, של הכרזה על עשיית מעשה טוב.

מכך שקראו חכמים למצווה זו 'וידוי מעשרות', אנו לומדים שיש גם וידוי חיובי על מצוות, שהווידוי הוא סיכום דברים לפני ה'. מצווה לומר את הווידוי בבית המקדש, ...