התענית – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/התעניתתענית – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › תעניתתענית מיוחדת, הנוהגת ברוב הקהילות ומקורה ב מסכת סופרים, היא תענית בכורים בערב פסח. תענית זו אינה נחשבת ליום אבל או תשובה, אלא רק כזכר להצלת בכורי ישראל מ מכת בכורות (אשר הייתה בליל פסח). לעומת ...
תענית – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/תעניתביהדות, תַּעֲנִית היא יום צום בעל משמעות דתית. ישנן שש תעניות קבועות במהלך השנה: יום הכיפורים שהוא חיוב מן התורה ומטרתו תשובה וכפרה על חטאים, תשעה באב, שבעה עשר בתמוז, צום גדליה, עשרה בטבת שהן תעניות אבל על אירועים מצערים שאירעו בתאריכים אלו, ותענית אסתר שהיא לזכר התענית שהתענו יהודי שושן בעקבות גזירות המן. בנוסף, ההלכה עוסקת בתעניות אחרות, באופנים שיחידים או קהילות מחליטים לצום, או באופנים שונים שיש לצום או שראוי לצום בעקבות או לרגל אירועים שונים. ההלכות הקשורות לתעניות מפ…
תעניות גשמים – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/תעניות_גשמיםתעניות גשמים הן סדרת צומות שנהגו בתקופת חז"ל בעקבות בצורת. הצומות לוו בתפילות מיוחדות המפורטות במסכת תענית העוסקת בחלקה הגדול בתעניות גשמים. תפילות אלו הן …
תענית ה ב – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/תענית_ה_בשקולה כשתים ומאי ניהו ע"ז דכתיב (ירמיהו ב, יג) כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו מקור מים חיים לחצוב להם בארות בארות נשברים וכתיב בהו (ירמיהו ב, י) כי עברו איי כתיים וראו וקדר שלחו והתבוננו מאד וגו' ההימיר גוי אלהים והמה לא אלהים ועמי המיר כבודו בלא יועיל תנא כותיים עובדים לאש ...
Mishna brura: - Page 392 - Google Books Result
https://books.google.com › booksה טהמתענה בר"ח או בחנוכה ופורים ( יג ) תענית ( ל ) חלום צריך למיתב ( יד ) תענית לתעניתיה : מלנר הרמכ"ס כפ ' ה ' מהלכות סטטוס ח פ"ע מהל ' גורס הנקת מי כפ"ס ...
תענית ל א – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/תענית_ל_אהא גרסינן בפסחים פרק מקום שנהגו (דף נד ב) אין בין ט' באב ליוה"כ כו' מסייע ליה לר' אלעזר דאמר אסור לאדם שיושיט אצבעו במים בט' באב כדרך שאסור ביוה"כ. אע"ג דמותבינן עליה הא משני רב פפא חמורי לא קתני. וגרסינן בפ' יוה"כ (יומא עח א) מטפחת היה לו לריב"ל (ביוה"כ) [עיוה"כ] מקנח פניו ידיו ורגליו ...
תענית ל ב - 30b - תלמוד בבלי - Talmud Bavli
https://il.talmud-bavli.com › ... › תעניתתענית ל ב - גמרא. בין תנור לכיריים ואוכל ושותה עליה קיתון של מים ודומה כמי שמתו מוטל לפניו תנן התם מקום שנהגו לעשות מלאכה בט' באב עושין מקום שנהגו שלא לעשות ...
תענית ל - פורטל הדף היומי
http://daf-yomi.com › dafyomiנתיבי הלכה (ל) · הרב יואב מאורי · הלכות הדף היומי דף ל למעשה · הרב ארי מור · מנחת אשר- עין משפט המפורש · הרב מסעוד אלחדד · האם מותר ללמוד 'דף יומי' בשבת?
תענית ל ב – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › תענית_ל_בועלה ביום ל' של אב (עשה ג') [עמד מ'] יום וירד בלוחות האחרונות והוא יוה"כ לפיכך ראוי להיות יו"ט. אלא ט"ו באב מפני מה הוא יו"ט ואמרי' יום שהותרו שבטים לבוא זה בזה. דדרוש זה הדבר שכתוב בענין ולא תסוב ...
תענית ה ב – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › תענית_ה_בא"ל הכי אמר ר' יוחנן עבירה אחת שיש בה שתי רעות ומאי ניהו ע"ז שנאמר כי שתים רעות עשה עמי אותי עזבו והלכו אל הגלולים כי עברו איי כתיים גו' עד ועמי המיר כבודו בלא יועיל.
מסכת תענית פרק ד - Mechon Mamre
https://mechon-mamre.org › ...דף כו,ב גמרא בשלשה פרקים בשנה כהנים נושאין את כפיהם כו': תעניות ומעמדות מי ... דף כח,ב גמרא מאי שנא הלל דדחי דידיה ומאי שנא מוסף דלא דחי דידיה א"ל רב אשי ...
Taanit 30b - Sefaria
https://www.sefaria.org › ... › Seder Moed › Taanit... in a baraita: Rabban Shimon ben Gamliel says: A person should always conduct himself as a Torah scholar, so that he will feel the hardship of the fast.
תענית לא א – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › תענית_לא_איום שפוסקין בו לכרות עצים למערכה כדתניא ר"א הגדול אומר מט"ו באב תשש כחה של חמה ולא היו כורתים עצים למערכה מפני שאין יבשים וכיון שאין יבשים מתליעין וקרו ליה יום תבר מגל. כלומר מעתה אין אנו ...
התענית – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › התעניתמקור החג
הדף היומי מסכת תענית דף ל - YouTube
https://www.youtube.com › watchדף היומי - שיעורי הדף היומי בגמרא תלמוד בבלי מסכת תענית מבית "דרשו" עם הרב אליהו אורנשטיין שליט"א, הדף יומי קצר וישיבתילשיעורים נוספים באתר ...
מגילת תענית – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/מגילת_תעניתפרשנים דתיים: יעקב עמדין, אברהם הלוי סג"ל (מהר"א), יהודה לייב מקראטאשין (תוספות חדשים), אברהם אליהו בורנשטיין (האשל) פרשנים מחקריים: צבי גרץ, צבי אבנרי, שלמה צייטלין, בן-ציון לוריא, ורד נעם
תענית ל. - ספרים - בית חב"ד
https://he.chabad.org › ... › פרק ד › ל.תענית ל. ... מֵ״חַגָּה״. וּמַאן דְּאָמַר כּוּלּוֹ אָסוּר — מֵ״חׇדְשָׁהּ״, וּמַאן דְּאָמַר כׇּל הַשַּׁבָּת כּוּלָּהּ ...
תענית ל ב – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/תענית_ל_באבל הוא תענית צבור הוא, ר' יוסי בשם רבי יהושע בן לוי אינו תענית צבור. אלא מיהו חזינא סוגיא דמס' מגילה דמשתמע מיניה דאיכא נעילה בתשעה באב, דגרסינן התם (מגילה כ"ב ע"א) איבעיא להו תענית צבור בכמה.
משנה מסכת תענית מנוקדת ומעוצבת – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/משנה_מסכת_תענית_מנוקדת_ומעוצבתתוכן עניינים. 1 מִשְׁנָה מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת[1] (קאופמן) מְנֻקֶּדֶת וּמְעֻצֶּבֶת, מְבֻסֶּסֶת עַל קוֹבֶץ שֶּׁהֵכִין הָרַב דָּן בְּאֵרִי; מוּגַּהַת וּמוּעֶרֶת עַל יְדֵי שִׂמְחָה גֵּרְשׁוֹן בּוֹרֵר. 1.1 מַסֶּכֶת תַּעֲנִיוֹת פֶּרֶק רִאשׁוֹן (קאופמן)
תענית - ויקימילון
https://he.wiktionary.org/wiki/תעניתיש המפרשים כי "תענית" אינה נרדפת ל"צום" אלא לעינוי ולסיגוף כלליים [1]. אולם, הפרשנות המסורתית מזהה בין המלים. למשל, ב"משנה מפורשת" מאת הרב אליעזר לוי ב מבוא למסכת תענית נכתב: "המלה 'תענית' היא מפועל 'ענה', וחז"ל משתמשים במלה זו במקום …
תענית ל א – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › תענית_ל_אמחגה ומ"ד כל החדש כולו אסור מחדשה ומ"ד כל השבת כולה אסור משבתה אמר רבא הלכה כרשב"ג ואמר רבא הלכה כרבי מאיר ותרוייהו לקולא וצריכא דאי אשמועינן הלכה כר' מאיר הוה אמינא אפי' מר"ח קמ"ל הלכה כרשב"ג ואי אשמועינן הלכה כרשב"ג הוה ...
תענית לא א – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/תענית_לא_אהרוגי ביתר - בפרק הניזקין ( גיטין דף נז.) : מלכרות - לפי שהן לחין ומאותו הזמן אין כח בחמה לייבשן וחיישינן מפני התולעת לפי שעץ שיש בו תולעת פסול למערכה כדאמרינן (מדות פרק ב' משנה ה'): יום תבר מגל - שבירת הגרזן שפסק החוטב מלחטוב עצים: מכאן ואילך - מחמשה עשר באב ואילך דמוסיף לילות על ...
תענית - ויקימילון
he.wiktionary.org › wiki › תעניתלאחר מכן מופיעה המילה בלשון חז"ל. ב"פרקים בתולדות הלשון העברית" מאת אלישע קימרון , ( יחידה 2, עמ' 44 ) כותב: "המלה 'תענית' הבאה במקרא פעם אחת בלבד (עזרא ט, ה) ירשה בלשון חכמים את מקומה של 'צום' המקראית.
תענית ל א - ויקיטקסט
https://he.wikisource.org › wiki › תענ...מחגה - כלומר יליף טעמא מן חגה דהיינו ר"ח שנקרא חג כדאמרי' לעיל (דף כט.) · הלכה כר"מ - דלפניו אסור ולאחריו מותר: · הלכה כרבן שמעון בן גמליאל - דאין ...