חיפשת:

שטירל דג

קוויאר – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/קוויאר
אור ישראל - סב - - HebrewBooks.org ID# 56128 page 11
http://beta.hebrewbooks.org › pagefeed › hebrew...
״שטירל. ״26. ו״טיק״. והדג. ׳׳אסטערייא. רבו כמו רבו כי ואם ׳׳.27 28. הפולמוס ... שטירל. דג אותו הוא. אשטוריאן. עליו שדנו. הרמב׳׳ן. דברי ראה לא, או ור״ת.
האם דג זאב המים מותר באכילה? - האם דג זאב המים מותר באכילה ...
https://www.machonso.org/pulmus/?id=1189
בהיתר אכילת דג זה [בגרמנית: העכט – Hecht , ונקרא גם שטירל, שאטריה, סטוריון ועוד] נחלקו רבות הפוסקים. זהו דג גדול (מגיע לאורך של למעלה ממטר ולמשקל של 16 ק"ג; מביצי הדג הזה מכינים את המעדן קוויאר זהוב) המצוי בנהרות צפון ומזרח אירופה.
קשקש – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/קשקש
ערך מורחב – שטירל#השטירל בהלכה כתוב בתורה (דברים יד, ט): "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו" . במשנה (נדה פרק ו) מובא כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר.
איך אני יודע אם זה וזה זאת חייה טמאה או טהורה? - FXP
https://www.fxp.co.il/showthread.php?t=2415390
Nov 21, 2008 · סימן הטהרה של דג: מעין קליפות הקבועות בעורו נאמר בתורה שסימניו של דג כשר הם "סנפיר וקשקשת". המשנה מגדירה את הקשקשת כדבר הקבוע בדג, ואילו …
ידיעת חכמים בסימני הדגים | דעת אמת
daatemet.org.il/he/תורה-מדע-ומוסר/טעויות-מדעיות-בתורה...
7."סימן מובהק בדגים כל דג שזנבו מפוצל אם היו הפצולים שוין בידוע שיש לו קשקשת ואם ראשי הפצולין האחד ארוך מחבירו בידוע שאין לו קשקשת" (שלטי גבורים, נמצא על הרי"ף בחולין פרק שלישי, עמ' כג), ואף סימן זה דחו רבותינו, ואף זאת מכח המציאות. שו"ת מהרש"ם חלק ד סימן צד: "ספר א' מחכמי הטבע ...
ספר סדר משנה: באור רחב ונפלא על ספר מדע להרמב״ם
https://books.google.com › books
ר"י גריסהאבר , כדרכו חמש - שש שנים לאחר מכן בעניין דג ה"שטירל " , לחם למען פסילת התפילין והמריץ את רבני הדור להשוות דעתם לדעתו . בניגוד לפולמוס ה"שטירל ...
שטירל - - האנציקלופדיה היהודית
https://jewiki.org.il › שטירל
שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus; נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן.
אנציקלופדיה יהודית דעת - שטירל
www.daat.ac.il › encyclopedia › value
דג שטירל, שיש לו מעין קשקשים, ובמאה הי"ח עלתה השאלה אם הוא דג כשר, למרות מסורת כשרותו שהייתה לו בקהילות ספרדיות/ התעוררות השאלה במאה הי"ח
קשקש – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › קשקש
ערך מורחב – שטירל#השטירל בהלכה כתוב בתורה (דברים יד, ט): "את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת תאכלו" . במשנה (נדה פרק ו) מובא כלל: "כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר.
אנציקלופדיה יהודית דעת - שטירל
www.daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=2734
שטירל. דג שטירל, שיש לו מעין קשקשים, ובמאה הי"ח עלתה השאלה אם הוא דג כשר, למרות מסורת כשרותו שהייתה לו בקהילות ספרדיות/. התעוררות השאלה במאה הי"ח. במאה הי"ח עלתה שאלת כשרותו של השטירל (Sterlet באנגלית; acipenser ruthenus בלטינית), שיש לו בליטות מעין …
שטירל - – המכלול
https://www.hamichlol.org.il › שטירל
שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus; נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן.
פולמוס דג השטירל (חולין סו ע"ב) - פורטל הדף היומי
https://daf-yomi.com › DYItemDetails
במכתבו ביקש התלמיד מרבו הנודע ביהודה להידרש לכשרותו של דג ה'שטירל'. שכן בעוד שבקהילות האשכנזיות נהגו איסור באכילת דג זה, הרי שבקהילת טעמישוואר שבמשך שנים ...
שטירל – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/שטירל
שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus; נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן.
שטירל – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › שטירל
שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus; נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן תוכן עניינים
חדקן אדריאטי – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/חדקן_אדריאטי
חדקן אדריאטי ( שם מדעי: Acipenser naccarii) הוא מין של דג סחוס גרמי, המצוי במימי הים האדריאטי שב ים התיכון לחופי איטליה, אלבניה, יוון ומדינות יוגוסלביה לשעבר, ומכאן שמו. החדקן מזכיר במראהו את ה חדקן האירופי אך הוא בעל מספר הבדלים מאפיינים. הוא תואר למדע ב- 1836 בידי שארל לוסיאן בונפרטה .
כשרות הדג החדקן | כושרות - ייעוץ והכוונה בכשרות
https://www.kosharot.co.il › index2
תוכן השאלה; האם הדג החדקן בלועזית Esturgeon הוא כשר והביצים קוויאר כשרים או לא ולמה? תודה שמעון אביקר; תוכן התשובה. 1. לא ניתן לדון על פי שם של דג כי שם דג ...
אנציקלופדיה יהודית דעת - שטירל ;
https://daat.ac.il › encyclopedia › value
שטירל. דג שטירל, שיש לו מעין קשקשים, ובמאה הי"ח עלתה השאלה אם הוא דג כשר, למרות מסורת כשרותו שהייתה לו בקהילות ספרדיות/. התעוררות השאלה במאה הי"ח
האם דג זאב המים מותר באכילה? - האם דג זאב המים מותר באכילה ...
www.machonso.org › pulmus
בהיתר אכילת דג זה [בגרמנית: העכט – Hecht , ונקרא גם שטירל, שאטריה, סטוריון ועוד] נחלקו רבות הפוסקים. זהו דג גדול (מגיע לאורך של למעלה ממטר ולמשקל של 16 ק"ג; מביצי הדג הזה מכינים את המעדן קוויאר זהוב ...
חדקן – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › חדקן
שטירל. חִדְקָן [1] ( שם מדעי : Acipenser ) הוא סוג של דג מ משפחת ה חדקניים . בעל 18 מינים , שרובם נמצאים ב מצב שימור מאוים (Threatened).
פורטל הדף היומי: פולמוס דג השטירל (חולין סו ע"ב)
daf-yomi.com › DYItemDetails
שולח המכתב היה מאחד מתלמידיו המובהקים משכבר הימים, הגאון רבי צבי הירש סגל שכיהן כרבה של העיר טעמישוואר.במכתבו ביקש התלמיד מרבו הנודע ביהודה להידרש לכשרותו של דג ה'שטירל'.
האם דג זאב המים מותר באכילה? - פולמוס תורני - מכון שלמה אומן
https://www.machonso.org › pulmus
בהיתר אכילת דג זה [בגרמנית: העכט –Hecht , ונקרא גם שטירל, שאטריה, סטוריון ועוד] נחלקו רבות הפוסקים. זהו דג גדול (מגיע לאורך של למעלה ממטר ולמשקל של 16 ק"ג; ...
שטירל
http://yeda.cs.technion.ac.il › html
שטירל (שם מדעי: Acipenser ruthenus) (נקרא גם: אשטוריאן, האספן, זאב מים) הוא מין של דג ממשפחת החדקניים, מסוג החדקן. השטירל היה מוקד למחלוקת בתחילת המאה ה-19 ...
ידיעת חכמים בסימני הדגים | דעת אמת
daatemet.org.il › he › תורה-מדע-ומוסר
ועל דג זה (אשטוריאן או שטירל) כתב בהרחבה ישראל נתן השל בעיתון המודיע ג' מנחם אב תשנ"ט (16.07.1999) ושם מחלוקת גדולה בין רבנים אם להתירו או לאסרו .
חדקן – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/חדקן
חדקן האגם ( Acipenser fulvescens) חדקן רוסי ( Acipenser gueldenstaedtii) חדקן ירוק ( Acipenser medirostris) חדקן סחלין ( Acipenser mikadoi) חדקן אדריאטי ( Acipenser naccarii) חדקן נודיבנטריס ( Acipenser nudiventris) חדקן אטלנטי ( Acipenser oxyrinchus ) …
פורטל הדף היומי: פולמוס דג השטירל (חולין סו ע"ב)
https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=13804
שכן בעוד שבקהילות האשכנזיות נהגו איסור באכילת דג זה, הרי שבקהילת טעמישוואר שבמשך שנים ארוכות הייתה שייכת לאימפריה העות'מאנית, התגוררו יהודים ספרדים רבים ואלו העידו בפני רב העיר רצ"ה סגל, כי בקושטא ובסלוניקי - מרכזי היהודים בממלכה הטורקית, נוהגים היתר באכילת דג זה.