רש"י על המקרא – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › רש"י_על_המקרארש"י על תרי עשר. רש"י על הושע. רש"י על יואל. רש"י על עמוס. רש"י על עובדיה. רש"י על יונה. רש"י על מיכה. רש"י על נחום. רש"י על חבקוק.
תולדות קריאת התורה - פרשת - Chabad.org
https://he.chabad.org/parshah/torahreading_cdo/aid/856685הצג את פירוש רש"י בראשית פרק כ"ה יט וְאֵ֛לֶּה תּֽוֹלְדֹ֥ת יִצְחָ֖ק בֶּן־אַבְרָהָ֑ם אַבְרָהָ֖ם הוֹלִ֥יד אֶת־יִצְחָֽק:
רש"י על התורה – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/רש"י_על_התורהרש"י על התורה ; מחבר: רש"י: סוגה: פרשנות יהודית למקרא: קריאת היצירה; ספר סרוק : קטלוגים; viaf: 179430671: הספרייה הלאומית 000303768: לעיון נוסף; שרי האלף: שרי האלף השלם/רש"י על …
רש"י על התורה - ויקיטקסט
https://he.wikisource.org › wiki › רש...פירוש רש"י. על התורה. א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד טו טז יז יח יט כ כא כב כג כד כה כו כז כח כט ל לא לב לג לד לה לו לז לח לט מ מא מב מג מד ...
פירוש רש"י לתורה – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/פירוש_רש"י_לתורהפירוש רש"י לתורה הוא הפירוש הנודע ביותר לתורה. נכתב על ידי רבי שלמה יצחקי (רש"י) במאה ה-11, כחלק מפירושו הכולל לתנ"ך, הכולל פירוש כמעט לכל התנ"ך. כשני שלישים מפירוש רש"י למקרא מבוסס על מדרשי חז"ל, ועיקר מלאכתו הייתה בסינון דברים המתאימים לפשוטו של מקרא או המוסיפים תוספות נחוצות, ובניסוחם בדרך תמציתית.
רש"י על המקרא – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/רש"י_על_המקרארש"י על תרי עשר. רש"י על הושע. רש"י על יואל. רש"י על עמוס. רש"י על עובדיה. רש"י על יונה. רש"י על מיכה. רש"י על נחום. רש"י על חבקוק.
ביאור:רש"י בראשית א – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/ביאור:רש"י_בראשית_אביאור · רש"י בראשית · פרק א · >> ( א ) בְּרֵאשִׁית בָּרָא אֱלֹהִים אֵת הַשָּׁמַיִם וְאֵת הָאָרֶץ.
רש"י – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › רש"יבכתבים בני תקופתו [ דרוש מקור] מכונה רש"י בשם רשז"ל (רבינו שלמה זכרונו לברכה ), ללא י '; ברוב המקרים, בכתבי היד מימי הביניים, מכונה רש"י בשם רבינו שלמה סתם או רבנו שלמה הצרפתי. הכינוי רש"י הוא מאוחר יותר [ דרוש מקור], ומשמעותו שנויה במחלוקת: הפירוש הנפוץ הוא שמשמעותו ר בי ש למה י ...
פירוש רש"י לתלמוד – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/פירוש_רש"י_לתלמודפירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה. פירושי רש"י היו פופולריים ביותר עוד בימי חייו ופירושיו התפרסמו בחוברות שהופצו בעותקים רבים ונקראו "קונטרסים" ("מחברת" בלטינית, commentarius), ולכן יש פרשנים (למשל התוספות) אשר קוראים לפירושו "פירוש הקונטרס". פירוש התוספות על התלמוד מנתח ומדייק …
רש"י מנוקד על המקרא – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/רש"י_מנוקד_על_המקרארש"י על התורה – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › רש"י_על_התורהרש"י על התורה ; מחבר: רש"י: סוגה: פרשנות יהודית למקרא: קריאת היצירה; ספר סרוק : קטלוגים; viaf: 179430671: הספרייה הלאומית 000303768: לעיון נוסף; שרי האלף: שרי האלף השלם/רש"י על התורה: ויקיפדיה: רש"י על התורה
רש"י מנוקד על המקרא – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › רש"י_מנוקד_עלחמישה חומשי תורה
פירוש רש"י לתורה: עיונים בשיטתו - Page 527 - Google Books Result
https://books.google.com › booksבשל הוספות אלה של מעתיקים ובשל התפשטותם הגדולה של פירושי רש"י במרכזים השונים , מצויים הבדלים שונים בין נוסח פירושו . נסיון חשוב - אך לא שלם - להוציא מהדורה ...
Marbeh Hokmah: Studies in the Bible and the Ancient Near ...
https://books.google.com › booksעל פי ממצאים אלה , יש להסיק שבתחילה רש"י כתב את פירושו ליש'ט 6 ללא שני הקטעים של ... וזאת מפני שנוסח פירוש רש"י במאגרי מידע אלה מבוסס על מהדורות מאוחרות ולא ...
מה זה רש - מילון עברי עברי - מילוג
milog.co.il › רשרָשׁ - זכר. 1. עני; אביון. 2. (כבשת הרש) לַעַג לָרָשׁ. מתנה, עזרה או הטבה שאין בהם תועלת אמיתית. רשות (בעלות) רשות של אדם במשפט העברי היא מונח המשמש בדרך כלל לתאר את הבעלות המעשית של אדם על רכושו, בדרך כלל מטלטלין, בהנגדה לעצם הבעלות עליהם .
פירוש המילה רש ,פרוש, הסבר, משמעות והגדרה - מילון אבניאון
https://www.milononline.net › do_se...פירוש המילה רש לפי מילון אבניאון \ ספיר, מילון עברי עברי בעריכתו של איתן אבניאון. דקדוק, ניבים ומילים נרדפות לרש. משמעות המילה ופתגמים.
מה זה רש - מילון עברי עברי - מילוג
https://milog.co.il/רשרָשׁ - זכר. 1. עני; אביון. 2. (כבשת הרש) לַעַג לָרָשׁ. מתנה, עזרה או הטבה שאין בהם תועלת אמיתית. רשות (בעלות) רשות של אדם במשפט העברי היא מונח המשמש בדרך כלל לתאר את הבעלות המעשית של אדם על רכושו, בדרך כלל מטלטלין, בהנגדה לעצם הבעלות עליהם .
רש"י – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/רש"יבכתבים בני תקופתו [ דרוש מקור] מכונה רש"י בשם רשז"ל (רבינו שלמה זכרונו לברכה ), ללא י '; ברוב המקרים, בכתבי היד מימי הביניים, מכונה רש"י בשם רבינו שלמה סתם או רבנו שלמה הצרפתי. הכינוי רש"י הוא מאוחר יותר [ דרוש מקור], ומשמעותו שנויה במחלוקת: הפירוש הנפוץ הוא שמשמעותו ר בי ש למה י ...
רש - ויקימילון
https://he.wiktionary.org › wiki › רשרָשׁ אעריכה · גיזרוןעריכה · צירופיםעריכה · מילים נרדפותעריכה · ניגודיםעריכה · תרגוםעריכה · קישורים חיצונייםעריכה ...
רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/רש"י_מנוקד_על_המקרא/ספר_בראשיתואולי יש ליישב מציידור"א maciedure (מעיכה) וראה גם להלן (בראשית מ"ט, ה') שם רש"י מביא את המלה היוונית מכייר"א ("סיף"). ^ לשון הגמרא במסכת סנהדרין: "וישלח את העורב" ( בראשית ח,ז …
רש"י - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › רש"ילמרות זאת, ייתכן שרש"י פתח את פירושו לתורה באזכור השם יצחק, על מנת להזכיר את שם אביו. אם אכן האות י' שבכינוי "רש"י" אינה מתייחסת לאביו רבי יצחק, היו שהציעו שהיא ...
רש באנגלית | פירוש רש בעברית - מילון מורפיקס
https://www.morfix.co.il › רשפירוש רש וקיצורי המשמעויות בעברית מוגשים באדיבות מילון רב-מילים המקיף ביותר לשפה העברית, הכולל פירושים מלאים וגם: מילים נרדפות, דוגמאות שימוש, ...
מה זה רש - מילון עברי עברי - מילוג
https://milog.co.il › רשהתקבלו 10 פירושים במילון לרש. רָשׁ - זכר. 1. עני; אביון. 2. (כבשת הרש). לַעַג לָרָשׁ. מתנה, עזרה או הטבה שאין בהם תועלת אמיתית.
פירוש רש"י לתלמוד – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › פירוש_רש"יפירוש רש"י לתלמוד. מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף ב', עמוד א', פירוש רש"י מופיע בעמוד זה בצד ימין. פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר ל תלמוד הבבלי, משמש ...
פירוש רש"י לתורה – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › פירוש_רש"י_לתורהאברהם גרוסמן, רש"י : ר' שלמה יצחקי, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח. אברהם גרוסמן, יצירתו הספרותית של רש"י: הפירוש לתורה: נוסח פירוש רש"י לתורה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח, מתוך הספר: רש"י - ר' שלמה יצחקי, בהוצאת מרכז זלמן שזר לתולדות ישראל, תשס"ו / 2006.