וארא קריאת התורה - פרשת עם רש"י
he.chabad.org › parshah › torahreading_cdoקריאת התורה לפרשת וארא. פרשת וארא. שבת כ״ח. טבת ה׳תשפ״ג. 21 ינואר, 2023. בחר עלייה: ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שביעי הפטרה הכל. 6th Portion: (שמות ח:י״ט - ט:ט״ז) Hide את פירוש רש"י.
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת וארא - ויקיטקסט
https://he.wikisource.org › wiki › פר...< רש"י מנוקד על המקרא | ספר שמות ... פרשת ואראעריכה ... (ג) וָאֵרָא אֶל הָאָבוֹת בְּאֵל שַׁדָּי – הִבְטַחְתִּים ...
ביאור דברי רש"י "וארא אל האבות" - ישיבת כסא רחמים
www.ykr.org.il › question › 59לזה מחלק רש"י את הפסוק- "וארא אל האבות" היא מילתא באפי נפשה, וב"אל שדי" היא גם מילתא באפי נפשא. וכתב ראיה לפירוש זה שבחומשים מדויקים יש מפסיק, נקודה בין האבות ובין "אל שדי".
חומש עם רש"י | פרשת וארא - טעמו וראו | הרב בועז שלום
https://taamu.co.il › חומש-עם-רשי-פרש...שלום הרב, לחצתי על חומש עם רש"י פרשת וארא וזה הוביל אותי לפרשת שמות. אשמח שתתקנו זאת בהקדם. להגיב. בועז שלום הגיב ...
וארא קריאת התורה - פרשת עם רש"י
https://he.chabad.org/parshah/torahreading_cdo/aid/...קריאת התורה לפרשת וארא. פרשת וארא. שבת כ״ח. טבת ה׳תשפ״ג. 21 ינואר, 2023. בחר עלייה: ראשון שני שלישי רביעי חמישי שישי שביעי הפטרה הכל. 6th Portion: (שמות ח:י״ט - ט:ט״ז) Hide את פירוש רש"י.
וארא קריאת התורה - פרשת עם רש"י
he.chabad.org › parshah › torahreading_cdoוהפשתה והשערה נכתה: נשברה לשון (מלכים ב כג כט) פרעה נכה, (ישעיהו טז ז) נכאים, וכן (פסוק לב) לא נכו. ולא יתכן לפרשו לשון הכאה, שאין נו"ן במקום ה"א לפרש נכתה כמו הוכתה, נכו כמו הכו, אלא הנו"ן שורש בתיבה ...
וארא קריאת התורה - פרשת עם רש"י
https://he.chabad.org/parshah/torahreading_cdo/aid/...וכן (ישעיהו י לא) יושבי הגבים העיזו, (ירמיהו ו א) העיזו בני בנימן: ... טקסט של פרשת וארא עם פירוש רש"י. סידרת שיעורי אודיו: לחיות עם הזמן ...
"וארא" פירש רש"י - אל האבות - חידוש
https://www.hidush.co.il › hidush"וארא אל אברהם ואל יצחק ואל יעקב" (שמות ו,ג). רש"י פירש - אל האבות. נשאלת השאלה- מה רש"י חידש. ראה תשובה של הרב שרקי בקישור ...
רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וירא – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/רש"י_מנוקד_על_המקרא/ספר_בראשית...רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וירא < רש"י מנוקד על המקרא | ספר בראשית תוכן עניינים 1 פרשת וירא 1.1 פרק יח 1.2 פרק יט 1.3 פרק כ 1.4 פרק כא 1.5 פרק כב 2 הערות פרשת וירא [ עריכה] פרק יח [ …
פרשת וארא תש"ג - דברי ה'
https://www.sefaria.org › sheetsand I appeared unto Abraham, unto Isaac, and unto Jacob, as God Almighty, but by My name יהוה I made Me not known to them. רש"י: ד"ה וארא: אל האבות.
ביאור דברי רש"י "וארא אל האבות" - ישיבת כסא רחמים
https://www.ykr.org.il/question/59רש"י מאוד עמוק ולפעמים מסתיר את פירושו (אולי בגלל העולם הנוצרי ששלט על ההגמוניה הרוחנית בתקופתו) לעניות דעתי רש"י בא לפרש את המילה ו"ארא" כי בקריאה עמוקה רש"י אולי הבין שיש קושי, ו"אל האבות" הוא …
שמות - רש''י ושפתי חכמים - תצוגה משולבת - פרשת וארא
http://www.toratemetfreeware.com › ...רש"י וארא. אל (ג) האבות: באל שדי. הבטחתים הבטחות, ובכולן אמרתי להם אני אל שדי: ושמי ה' לא נודעתי להם. לא הודעתי אין כתיב כאן, אלא לא נודעתי, ...
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת וארא – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › רש"י_מנוקד_עלואולי ניקד רש"י כן בשופטים יח,ז. ולפנינו שם: שֹׁקֵט. ולפנינו שם: שֹׁקֵט. ^ שייך להלן ח,יג , ומובא כאן לדוגמה של שם קבוצתי ביחיד המצביע על מכלול חיות מסויימות.
ביאור דברי רש"י "וארא אל האבות" - ישיבת כסא רחמים
https://www.ykr.org.il › questionמה רש"י הקדוש רצה להשמיע לנו כשפירש בתחילת פרשת וארא: "וארא"-אל האבות, הרי מפורש בפסוק שהקב"ה נגלה לאברהם,ליצחק וליעקב, וכולם הרי יודעים שהם האבות?
וארא | החיבור בין שתי הבריתות בדרכו של רש"י | תורת הר עציון
https://etzion.org.il/he/tanakh/torah/sefer-shemot/parashat-vaera/וארא-החיבור...Jan 09, 2018 · החיבור של שתי הבריתות הוא עיקרה של הפרשה הזאת. הפרשן היחיד שפירש כך את הפרשה הוא רש"י, אשר הביא בהרחבה את הפסוקים, וההקבלות שבפסוקים מוכיחות כדבריו (אלא שרש"י לא פירש תמיד …
פרשת וארא – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › פרשת_ואראאת פרשת וארא קוראים בין התאריכים כ"ה בטבת-ג' בשבט. ב תקופת הגאונים נהגה ב בבל חלוקה שונה של הפרשיות, ולפיה הסתיימה פרשת וארא לפני מכת ברד (ב שמות , ט' , י"ב ), ואילו מכת ברד הייתה חלק מן הפרשה הבאה.
פרשת וארא – ויקישיבה
https://www.yeshiva.org.il/wiki/index.php/פרשת_וארארש"י מפרש את עניין קוצר הרוח כפשוטו ומסביר ש"כל מי שהוא מצר, רוחו ונשמתו קצרה ואינו יכול להאריך בנשימתו" כלומר באמת היה להם קשה לנשום מרוב עבודה. מנגד, ה אבן עזרא מפרש את העניין בצורה מושאלת ואומר …
רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת וארא – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/רש"י_מנוקד_על_המקרא/ספר_שמות...רש"י מנוקד על המקרא/ספר שמות/פרשת וארא < רש"י מנוקד על המקרא | ספר שמות תוכן עניינים 1 פרשת וארא 1.1 פרק ו (2) 1.2 פרק ז 1.3 פרק ח 1.4 פרק ט 2 הערות פרשת וארא [ עריכה] פרק ו (2) [ עריכה] (ב) וַיְדַבֵּר אֱלֹהִים אֶל מֹשֶׁה – דִּבֶּר אִתּוֹ מִשְׁפָּט, עַל שֶׁהִקְשָׁה לְדַבֵּר וְלוֹמַר "לָמָה הֲרֵעֹתָה לָעָם הַזֶּה" (לעיל ה,כב ).
פרשנים על התורה - רש"י וארא - הרב אביגדור שילה - YouTube
https://www.youtube.com/watch?v=xm1S72bMxGgשיעור של הרב אביגדור שילה בפרשת השבוע על ידי פירוש רש"י. שיעור של הרב אביגדור שילה בפרשת השבוע על ידי פירוש ...
רש"י – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › רש"ירבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י ( ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת ב ימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי ה תנ"ך וה תלמוד, וכונה בשם ...
פרשת וארא - חבל על דאבדין - פרדס נסים - הרב ניסים פרץ זצוק"ל
https://sites.google.com/site/rabbinissimperetz/home/parasha/vaera_70אז רש"י אומר, "וארא" – אל האבות. ידוע שרש"י היה 'קצרן' בפירושו, ומה שלא צריך לפרש הוא לא מפרש, פסוקים שלמים הוא לא אומר עליהם מילה אחת. ומה שצריך לפרש, הוא מפרש בעיקר את פשוטו של מקרא.
רש"י מנוקד על המקרא/ספר בראשית/פרשת וירא – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › רש"י_מנוקד_עלדָּבָר אַחֵר: לְהִתְרַחֵק מִלּוֹט, שֶׁיָּצָא עָלָיו שֵׁם רָע שֶׁבָּא עַל בְּנוֹתָיו ( בראשית רבה נב,ד ). (ב) וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם – כַּאן לֹא נָטַל רְשׁוּת, אֶלָּא עַל כָּרְחָהּ שֶׁלֹּא ...
וארא קריאת התורה - פרשת עם רש"י - בית חב"ד
https://he.chabad.org › jewish › pageקריאת התורה לפרשת וארא ... Hide את פירוש רש"י ... גוָֽאֵרָ֗א אֶל־אַבְרָהָ֛ם אֶל־יִצְחָ֥ק וְאֶל־יַֽעֲקֹ֖ב בְּאֵ֣ל שַׁדָּ֑י ...
רש"י – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/רש"ירבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים. נחשב לגדול מפרשי התנ"ך והתלמוד, וכונה בשם "פרשנדתא" (פרשן דתא - פרשן הדת). פועלו ופירושיו השפיעו השפעה רבה על עיצוב דמותה של היהדות.