חיפשת:

מצהף קדוס

מצהף קדוס – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/מצהף_קדוס
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. פרט לתנ"ך נכללים במצהף קדוס חלק מהספרים החיצוניים, ספרי מוסר וספרים שנכתבו על ידי המנהיגים הרוחניים של העדה ומצויים רק בקהילה זו. מצהף קדוס כתובים בגעז (אתיופית
הלו""ז העברי
haluzhaivri.org.il › page › 30288
המאפיין העיקרי של החג הוא טקס שנערך על הר גבוה. בעבר באתיופיה, במהלך הטקס היה הכהן הגדול קורא בגעז (אתיופית עתיקה) קטעים מן ה"מצהף קדוס" (ספרי הקודש של העדה), ובו-בזמן היו מתרגמים את דבריו לאמהרית או לטיגרינית. הקהל היה חוזר על המילים שהוקראו כשהוא פורש את ידיו לשמיים כסמל לקבלת חוקי התורה.
הכנסייה האתיופית בישראל - מנוע חיפוש סרצ'
srch.co.il › הכנסייה-האתיופית
מצהף קדוס ביתא ישראל רחוב אתיופיה ירושלים חבשים אמהרי הכנסיה הארמנית נצרות srch.co.il מידע אודות פרסום
הלו""ז העברי
https://haluzhaivri.org.il/page/30288
בעבר באתיופיה, במהלך הטקס היה הכהן הגדול קורא בגעז (אתיופית עתיקה) קטעים מן ה"מצהף קדוס" (ספרי הקודש של העדה), ובו-בזמן היו מתרגמים את דבריו לאמהרית או לטיגרינית.
מצהף קדוס - יוניונפדיה
https://he.unionpedia.org › מצהף_קדוס
מצהף קדוס (עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. 71 יחסים.
תבנית:מצהף קדוס - האנציקלופדיה היהודית
https://www.jewiki.org.il › תבנית:מצהף...
מצהף קדוס - כתבי הקודש של ביתא ישראל · אורית, בראשית · שמות · ויקרא · במדבר · דברים · יהושע · שופטים · רות, Ethiopic genesis.jpg.
מה זה מצהף קדוס - מילון עברי עברי - מילוג
https://milog.co.il › מצהף_קדוס
מצהף קדוס הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. פרט לתנ"ך נכללים במצהף קדוס חלק מהספרים החיצוניים, ספרי מוסר וספרים שנכתבו על ידי ...
מצהף קדוס in French - dictionary and translation
http://info.babylon.com › onlinebox
מצהף קדוס (עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה. פרט לתנ"ך נכללים במצהף קדוס חלק מהספרים החיצוניים, ...
תבנית:מצהף קדוס – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/תבנית:מצהף_קדוס
מצהף קדוס - כתבי הקודש של ביתא ישראל; אורית: בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים • יהושע • שופטים • רות: ספרי המלכים: מלכים א' • מלכים ב' • מלכים ג' • מלכים ד' ספרי שלמה
מצהף קדוס – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › מצהף_קדוס
מצהף קדוס שונה במבנהו מהמקובל בשאר הקהילות היהודיות, והוא מסודר על פי סדר כרונולוגי. כתבי מצהף קדוס, לצד מסורות שבעל פה שהועברו מדור לדור, היוו מקור לפסיקת ה הלכה בעדה. זאת לעומת שאר קהילות ישראל, שבהן ה משנה, ה גמרא ושאר ספרות חז"ל יצרו את ההלכה.
הכנסייה האתיופית בישראל - מנוע חיפוש סרצ'
https://srch.co.il/הכנסייה-האתיופית-בישראל
מצהף קדוס ביתא ישראל רחוב אתיופיה ירושלים חבשים אמהרי הכנסיה הארמנית נצרות srch.co.il מידע אודות פרסום
תבנית:מצהף קדוס – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › תבנית:מצהף_קדוס
מצהף קדוס - כתבי הקודש של ביתא ישראל; אורית: בראשית • שמות • ויקרא • במדבר • דברים • יהושע • שופטים • רות: ספרי המלכים: מלכים א' • מלכים ב' • מלכים ג' • מלכים ד' ספרי שלמה
שיחה:מצהף קדוס – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/שיחה:מצהף_קדוס
הערך היה מאד פרו אורתודוקסי, ומציג את שינוי ההלכה כתוצאה מנתק מההלכה החז"לית, זה כמובן מאד לא מדוייק, הקראים מעולם לא קיבלו את חז"ל, וביתא ישראל המשיכה את המסורת שלה שממשיכה מהבית השני - היא לגיטינית באותה מידה כמו המסורת החז"לית לעניות דעתי המצב כרגע הפוך. המשפט " זאת לעומת קהילות בבליות ומאוחר יותר אשכנזיות שבהם המשנה, הגמרא ושאר ספרות חז"ל יצרו את ההלכה" יוצר רושם של הגמוניה אשכנזית לעומת מנהגי העדה, כשבפועל המצ…
סיגד – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/סיגד
השם "מהללה" משמעותו תחינה או תחנון, ומבדיל את החג מתפילות ימות הצום האחרים הנקראים 'סומא'. השם העממי "סיגד", או סֶגדֶת, המתפרש כ"יום עבודת ה'", סגידה, שימש בעבר אחד הכינויים ליום הכיפורים וממנו ...
המסע של ספר התורה הנדיר של יהודי אתיופיה לירושלים
https://blog.nli.org.il/orit
Jan 30, 2020 · "האורית" הוא חלק מה"מצהף קדוס" (כתבי הקודש) של הקהילה האתיופית. הספר שימש בתפקיד מרכזי ביותר בחיי הקהילה: על פיו התנהלו כל החגים וגם חיי היום …
סקירת ספרות – We are all equal
heenproject411207615.wordpress.com › סקירת
העדה האתיופית במדינת ישראל
שיחה:מצהף קדוס – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › שיחה:מצהף_קדוס
השם הנכון הוא "מצחף קדוס" ולא "מצהף". המילה נכתבת ב-ח בכל השפות האתיופיות. באמהרית לא מבוטאת האות ח ולכן אומרים "מצהף", אבל זו לא סיבה למחוק את העיצור ח בעברית. מה גם שהמילה "מצחף" (ספר כרוך) היא ממילא מילה עברית המופיעה בכל מילון רציני. ספרים נוספים הייחודיים לביתא ישראל מה לגבי "מוֹתֶ מוּשֵׂה", "מוֹתֶ אהרון" ו'ספר ברוך'?
חג הסיגד באתיופיה - אתיופיה
https://ethiopia.co.il/sigd
Nov 02, 2021 · אחרי בחירת ההר המתאים לקיום הטקס היו מקימים הכוהנים סביב פסגתו מעגל אבנים ומכינים שולחן מיוחד ל"מצהף קדוס" (אוסף כתבי הקודש של הקהילה). הבחירה בפסגת הר גבוה נובעת משתי סיבות.
סקירת ספרות – We are all equal
https://heenproject411207615.wordpress.com/סקירת-ספרות-4
בנוסף, ארון הספרים היהודי של ביתא ישראל כלל את ספרי הנביאים והכתובים ("מצהף קדוס"), רבים מהספרים החיצוניים וכן ספרים מקודשים ייחודיים לקהילה, כגון: תָאזז סָנְבָּת (מצוות השבת), אבא אליאס (ספר ...
מצהף קדוס - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מצהף...
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי הקודש של הקהילה.
מצהף קדוס - המכלול
https://www.hamichlol.org.il › מצהף_...
מצהף קדוס (בכתב געז: መጽሐፍ ቅዱስ (תעתיק מדויק: מֵצְחֵף קָדוּס), עברית: "ספרי הקודש") הוא הכינוי שניתן בקהילת ביתא ישראל לאוסף כתבי ...
היימנות – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/היימנות
היימנות. מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית. קסים נושאים תפילה לזכר היהודים שנפלו בסודאן בדרכם ארצה. הַיימָנוֹת ( געז: ሃይማኖት) היא הכינוי הנפוץ לתיאור כלל חוקי ומנהגי ה דת והאמונה, הלכה ...
מצהף קדוס
http://yeda.cs.technion.ac.il › html
מצהף קדוס שונה במבנהו מהמקובל בשאר הקהילות היהודיות, והוא מסודר על פי סדר כרונולוגי. כתבי מצהף קדוס, לצד מסורות שבעל פה שהועברו מדור לדור, היוו מקור לפסיקת ה ...
ארכיון "מצהף קדוס" - כאן ישראל | kanisrael | כאן נעים | kan-naim
https://kanisrael.co.il › tag › מצהף-קדוס
הספר, שימש בתפקיד מרכזי ביותר בחיי הקהילה; על פיו, התנהלו כל החגים וגם חיי היום יום של יהודי אתיופיה ואנשי הקהילה מייחסים לו קדושה גדולה מאוד.
המסע של ספר התורה הנדיר של יהודי אתיופיה לירושלים
blog.nli.org.il › orit
Jan 30, 2020 · "האורית" הוא חלק מה"מצהף קדוס" (כתבי הקודש) של הקהילה האתיופית. הספר שימש בתפקיד מרכזי ביותר בחיי הקהילה: על פיו התנהלו כל החגים וגם חיי היום יום של יהודי אתיופיה, ואנשי הקהילה מייחסים לו קדושה גדולה מאוד. עם העלייה לארץ קבע הקייס שיעדו הסופי של הספר הוא ירושלים, ועכשיו אכן הוא הגיע לתחנה הסופית שנועדה לו.