פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות/8 - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מפות...ייחודה של מפה זו, בהייתה אחת המפות הראשונות של ירושלים המבוססת על מדידות (ולא על ... המפה פונה לכוון מזרח (בדומה למפות עתיקות, ובשונה ממפות מודרניות הפונות ...
מפות ארץ הקודש – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/מפות_ארץ_הקודשמפות ארץ הקודש, להבדיל ממפות ארץ ישראל המודרניות, הן מפות עתיקות שצוירו ביד, המתעדות באופן אמנותי את ארץ הקודש וחלק מעריה. בשל המאפיינים הדתיים הפכה ארץ ישראל לאזור בעל מספר המפות השונות הגדול ביותר בעולם וירושלים לעיר בעלת מספר המפות הגדול ביותר בעולם.
Google Maps
https://www.google.com/maps/@32.226743,34.747009,9zFind local businesses, view maps and get driving directions in Google Maps.
מפות עתיקות - אנציקלופדיית אאוריקה
https://eureka.org.il/מפות_עתיקותמפות עתיקות צויירו אז מראייה בלבד ובהמשך ההיסטוריה מסיפוריהם של נוסעים שיצאו למסעות רחוקים יותר ולא פעם הגזימו, עובדות ובדותות שהוצגו במפות אלה בין השאר כמפלצות ימיות וכאנשים בעלי צורות ...
אוסף המפות ע"ש ערן לאור - NLI
https://www.nli.org.il/he/at-your-service/who-we-are/collections/maps-collectionאוסף המפות ע"ש ערן לאור. אוסף הקרטוגרפיה העתיקה ע"ש ערן לאור כולל מפות עתיקות, החל מן המאה ה-15, אטלסים עתיקים, ספרי מסעות בארץ ישראל ובעולם כולו, מדריכים, ספרים פרי עבודתם של חוקרי ארץ ישראל מן ...
פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות/גלריה - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › גלריהמפת דה פייר היא מפה עתיקה של העיר ירושלים שצוירה על ידי הצליין האוסטרי דה פייר בשנת 1728. המפה מתארת בצורה מפורטת את העיר העתיקה של ירושלים תוך דיוק בתיאור חומת ...
מפות עתיקות - אנציקלופדיית אאוריקה
eureka.org.il › מפות_עתיקותמפות עתיקות צויירו אז מראייה בלבד ובהמשך ההיסטוריה מסיפוריהם של נוסעים שיצאו למסעות רחוקים יותר ולא פעם הגזימו, עובדות ובדותות שהוצגו במפות אלה בין השאר כמפלצות ימיות וכאנשים בעלי צורות ...
מפות עתיקות - בין גיאוגרפיה לאידאולוגיה | הספרנים
https://blog.nli.org.il/myths-and-ideologiesמפה - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מפהמפות כבישים ורחובות הן כנראה המפות שבשימוש הרחב ביותר היום, ... באתר הארץ, 3 ביולי 2018; מפות עתיקות, חבילת תוכן באתר החינוך של הספרייה הלאומית · מפה, ...
מפות ארץ הקודש – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › מפות_ארץ_הקודשתקופת הזוהר של מפות ארץ הקודש משויכת לתקופת הדפוס עד המצאת הקרטוגרפיה המודרנית (סוף המאה ה-15 ועד השליש הראשון של המאה ה-19 ומפות ז'קוטין) והן ברובן הדפסי עץ ותחריטי נחושת. הודות להמצאת הדפוס, הופצו המפות הללו בכל רחבי אירופה הנוצרית ובהדרגה נעשה בהם שימוש גם בכתבים יהודיים, כגון הגדות של פסח ומהדורות של התנ"ך. כיום
פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות/גלריה – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › פורטל:הספרייה"כנען כפי שנשלטה הן בימי אברהם הן בתקופת ישראל עם התחנות והאומות הגובלות בה" - מפה עתיקה של ארץ ישראל שהוכנה על ידי ה היסטוריון וה כרטוגרף ה אנגלי ג'והן ספיד בשנת 1595. העותק היחיד של המפה נמצא כיום ב ספרייה הלאומית ב ירושלים . ייחודה של המפה באיורי הכרטושים (מסגרות מאוירות) המצויים בצידיה (כרטושים גדולים ברביעים העליונים, וקטנים ברביעים התחתונים).
מפה נושאית – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/מפה_נושאיתמפה נושאית – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › מפה_נושאיתמפות עתיקות שנוצרו בימי הביניים התיימרו להציג (בין בצורה מדויקת ובין בצורה סכמטית) את כל העובדות הידועות למצייר המפה. מפות אלה כללו אתרים גאוגרפיים, אירועים היסטוריים, אירועים חדשותיים, תיאורי בעלי חיים ואף סיפורים מיתולוגיים.
מפה נושאית - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מפה_...מפות עתיקות שנוצרו בימי הביניים התיימרו להציג (בין בצורה מדויקת ובין בצורה סכמטית) את כל העובדות הידועות למצייר המפה. מפות אלה כללו אתרים גאוגרפיים, ...
מפה – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/מפהמפה היא תיאור סימבולי של מרחב, מיקום מרכיבים שונים בתוך המרחב, וקשרים ביניהם. בתחילה מפות היו עצמים דו-ממדים, שהיו לרוב מישוריים, שייעודם העיקרי היה ייצוג של עצמים תלת-ממדיים על פני המרחב האוקלידי. תכלית המפה היה הצגה מופשטת של המרחב, והיא עזרה לניווט והתמצאות. בעבר יצירת מפות הייתה אמנות, אך בעידן המודרני תחום זה הפך למדע המכונה קרטוגרפיה.
מפות עתיקות - בין גיאוגרפיה לאידאולוגיה | הספרנים
blog.nli.org.il › myths-and-ideologiesמיתוסים דתיים
פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות/3 - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מפות...מפת דה פייר היא מפה עתיקה של העיר ירושלים שצוירה על ידי הצליין האוסטרי דה פייר בשנת 1728. המפה מתארת בצורה מפורטת את העיר העתיקה של ירושלים תוך דיוק בתיאור ...
פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מפות...פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות ... מפת העיר ירושלים וסביבותיה או מפת קרל ויליאם מרדית ון דה ולדה היא מפה של העיר ירושלים משת 1858 מעשה ידי הקרטוגרף ההולנדי קרל ...
מפה – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › מפהבעבר יצירת מפות הייתה אמנות, אך בעידן המודרני תחום זה הפך ל מדע המכונה קרטוגרפיה . כיום המפה משמשת גם לייצוג נתונים מורכבים באופן מופשט, ניתוח ופילוח של נתונים מרחביים, חברתיים, אנושיים ופיזיים. המפה לעולם לא תייצג את כלל הנתונים המרחביים ויצירתה מחייבת החלטה סובייקטיבית בדבר המידע המיוצג מתוך כלל המידע הקיים וירידה ב קנה המידה.
קרטוגרפיה - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › קרטו...המפה היא תיאור מישורי מוקטן, מכוון, בר מדידה וסכמתי של תופעות גאוגרפיות על פני כדור הארץ. על פי רוב, מבחינים בין מפות פיזיות אשר עוסקות בפני השטח (הרים, מישורים ...
מפות ארץ הקודש - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מפות...מפות ארץ הקודש, להבדיל ממפות ארץ ישראל המודרניות, הן מפות עתיקות שצוירו ביד, המתעדות באופן אמנותי את ארץ הקודש וחלק מעריה. בשל המאפיינים הדתיים הפכה ארץ ...
רשות העתיקות – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › רשות_העתיקותרשות העתיקות – ויקיפדיה 14 שפות רשות העתיקות קואורדינטות: 31°46′27.54″N 35°12′7.94″E סמל רשות העתיקות עד לשנת 2021 רשות העתיקות היא הגוף האחראי על ה חפירות הארכאולוגיות ועל אתרי העתיקות במדינת ישראל. כמו כן אחראית הרשות על מתן היתרים מתאימים לביצוע חפירות ארכאולוגיות, על פיקוח אתרי עתיקות וקביעת המדיניות והקריטריונים לטיפול בממצאים. תוכן עניינים
פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות/גלריה – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/פורטל:הספרייה_הלאומית/מפות...חלוקת ארץ ישראל לגבולותיה היא מפה עברית של ארץ ישראל שצוירה על ידי רבי אליהו בן שלמה זלמן ("הגאון מ ווילנה ", הגר"א) בשנת 1802. המפה מכונה על שמו " מפת הגר"א ". …
פורטל:הספרייה הלאומית/מפות עתיקות/2 - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › מפות...מפת בונטינג או מפת בינטינג היא מפת עולם שצוירה על ידי הכומר, התאולוג והקרטוגרף הפרוטסטנטי היינריך בונטינג, אשר פורסמה בספרו "מסע דרך ספרי הקודש" בשנת 1581.