סעודת פורים ביום שישי: האם היא נמשכת לתוך ליל שבת, ואיך ...
www.dirshu.co.il › 209248-2בספר מנהגי ארץ ישראל כתב: "וכשחל פורים ביום שישי המנהג היפה והנעים הוא לעשות הסעודה בערב אחר תפלת המנחה ובאמצע הסעודה פורס מפה ומקדש וחוזר ואוכל סעודת שבת. וכן כתב מהריק"ש בהגהותיו".
יוסף קולון – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_קולוןיעקב קאשטרו – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › יעקב_קאשטרויעקב קאשטרו. רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו, מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 – ש"ע, 1610) היה מרבניה הנודעים של מצרים. נתפרסם בעיקר מחיבורו 'ערך לחם' שכולל הגהות על ה שולחן ערוך, הספר היה נפוץ בכתבי יד רבים, עוד קודם להדפסתו בשנת תע"ח .
מי נשאל ממי - תופעה בספרי השו"ת - פורום אוצר החכמה
forum.otzar.org › viewtopicMay 03, 2010 · אציע בפניכם דבר שאני נבוך בו ולא מצאתי לו פתרון ברור. דוגמא ראשונה. בשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש סי' קכב, יש בתחילת הסימן שתי גב"ע על אודות פלוני שנהרג וכו'. על הגב"ע חתום רבי חיים כפוסי ובית דינו. אחרי גב"ע באה תשו' ריק"ש המסיק שלא ניתן להתיר את אותה אשה לפי עדויות אלו.
על שו"ת רבינו חיים כפוסי / פרופ' יעקב שמואל שפיגל - המעין ...
https://www.machonso.org/hamaayan/?gilayon=23&id=892מכון שלמה אומן שע"י ישיבת שעלבים, מכון ירושלים תשע"א. 29+רמח עמ'. [1] ראה ר"א שוחטמן, שו"ת רבינו מאיר גאויזון זצ"ל, ירושלים תשמ"ה, בשערי ספר עמ' 8-7, וביתר הרחבה במבוא עמ' 63-58; רש"ז הבלין, היצירה הרוחנית, בתוך: תולדות יהודי מצרים בתקופה העות'מאנית, בעריכת י"מ לנדאו, ירושלים, תשמ"ח, עמ' 248-245.
מקורות לתולדות היחסים בין היהודים הלבנים והשחורים בקוג׳ין
www.jstor.org › stable › 23414442עשירים מופלגים. בתקופה זו, ש־ נמשכה משמונים עד מאה שנה בערך, היד היחסים תקינים. התו שבים החדשים התחתנו עם המיו חסים מבית רבן, עזר וזכאי ובזה ירשו את מקומם מבחינת המעמד והיחוס. קשרי החיתון עם המיו
רבי יעקב קאשטרו - האנציקלופדיה היהודית
https://jewiki.org.il › רבי_יעקב_קאשטרורבי יעקב קאשטרו (י"ג קאסטרו המכונה מהריק"ש; 1525 – 1610) היה מרבניה הנודעים של מצרים. נולד במצרים לר' אברהם קאשטרו בשנת 1525, למד בירושלים אצל ...
Nehar Misrayim 1 - sefaria.org
https://www.sefaria.org/Nehar_Misrayim.1כתב מהריק״ש ד ל שמנהג מצרים לכרוך כ״ו בריכות בארבעה אויריס כמספר שם הויה ב״ה יעו״ש בסי׳ יא׳. 32 והרב כסא איהו ז״ל כתב שראה יש גוהגים לברוך ט״ל כריכות בארבעה אויריס כמגין ט״ד אורות יעו׳יש.
שולחן ערוך אורח חיים נה יג – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/שולחן_ערוך_אורח_חיים_נה_יגאחד: היו ט' בבית וא' תוך הסוכה בחג מצרפין מהריק"ש ופר"ח חולק עליו כשיש ט' במקום א' וא' אחר הוילון שפורשין לצניעות מצטרפין מהריק"ש. וכתב הפר"ח ומיהו מסתברא דדוקא שפירשו לצניעות בעלמא אבל אי איכא ...
יעקב קאשטרו - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › יעקב...רבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו, מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 – ש"ע, 1610) היה מרבניה הנודעים של מצרים. נתפרסם בעיקר מחיבורו 'ערך לחם' שכולל הגהות על השולחן ערוך, ...
סעודת פורים ביום שישי: האם היא נמשכת לתוך ליל שבת, ואיך ...
https://www.dirshu.co.il/209248-2וכן כתב מהריק"ש בהגהותיו". וכן היה מנהג חלק מהראשונים. הנה, למשל, קטע ממנהגי רבינו פרץ מקורביל, בעל 'תוספות רבינו פרץ': "פעם אחת חל פורים בערב שבת ואכל סעודת פורים ובירך והתפלל ערבית ואחר כך עשה ...
באר היטב על אורח חיים נה – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/באר_היטב_על_אורח_חיים_נהאחד: היו ט' בבית וא' תוך הסוכה בחג מצרפין מהריק"ש ופר"ח חולק עליו כשיש ט' במקום א' וא' אחר הוילון שפורשין לצניעות מצטרפין מהריק"ש. וכתב הפר"ח ומיהו מסתברא דדוקא שפירשו לצניעות בעלמא אבל אי איכא ...
מה זה מהריק"ש - קיצורים וראשי תיבות בעברית
http://www.kizur.co.il › search_wordקיצור, הגדרה, נושא, נטיות ותחביר. מהריק"ש, מורנו הרב רבי יעקב קאשטרו, יהדות. עם תוספות: מהריק"ש, מרבי יעקב קאשטרו, יהדות ...
"אהלי יעקב בני ברק" (ע"ש הגאון מהריק"ש מורינו רבי יעקב קשטרו זצ"ל ...
https://www.guidestar.org.il › peopleהמערכת זיהתה ארגונים נוספים ללא כוונת רווח שעל פי הדיווח המקוון האחרון שנמסר על ידם, מכהנים בהם אחד או יותר מנושאי המשרה/חברי ועד. יתכן שקיים מידע נוסף בדוח ...
מי נשאל ממי - תופעה בספרי השו"ת - פורום אוצר החכמה
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=56836May 03, 2010 · אציע בפניכם דבר שאני נבוך בו ולא מצאתי לו פתרון ברור. דוגמא ראשונה. בשו"ת אהלי יעקב למהריק"ש סי' קכב, יש בתחילת הסימן שתי גב"ע על אודות פלוני שנהרג וכו'. על הגב"ע חתום רבי חיים כפוסי ובית דינו. אחרי גב"ע באה תשו' ריק"ש המסיק שלא ניתן להתיר את אותה אשה לפי עדויות אלו.
שרטוט במקום רווח הפרשיות ושרטוט המתקיים ועוד - מה דעתכם ...
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=54631בשו"ת מהריק"ש סי' יב יש דיון, בעניין ס"ת שב' עמודיו אינן שווין בגודלם. ומצדד לפוסלו משום שהעמוד הקצר, נראה כאילו הניח בו רווח של פרשה. והרי זה כמי שעשה פתוחה שלא במקום, שפסול.
יוסף קולון – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › יוסף_קולוןתלמידיו וצאצאיו
רבי יעקב קאשטרו – ויקישיבה
https://www.yeshiva.org.il › index.phpרבי יעקב ב"ר אברהם קאשׂטרו (מהריק"ש) היה מגדולי רבני מצרים בדור שאחרי גירוש ספרד. תולדות חייועריכה. נולד במצרים בשנת רפ"ה למשפחה מכובדת ...
מה זה מהריק"ש - מילון עברי עברי - מילוג
https://milog.co.il › מהריק"שמהריק"ש מילון - מהריק"ש הגדרה מילונית - מילון עיברי מהריק"ש - פירוש מהריק"ש. nvrhe"a. הצטרפו לדף הפייסבוק שלנו. משכנתה או משכנתא.
שיטה מקובצת על מסכת בבא קמא ב' כרכים - מהריק"ש - Lehmanns
https://www.lehmanns.co.uk › with-...יוצא לאור לראשונה מכתב יד עם מבוא, מראי מקומות והערות על ידי הרב יעקב שמואל שפיגל.
ספר מוהריק"ש - ערך לחם -- קשטרו, יעקב בן אברהם - HebrewBooks
https://hebrewbooks.org › ...Over 40000 Seforim/Hebrew books for Free in PDF Format. Rambam, Shas, Meforshim in text format.
Shita al Masechet Bava Kama | A VirtualGeula Book
http://www.virtualgeula.com › ShowVirtualGeula is the home of Jewish books with over 50000 Hebrew and Jewish titles online. Extensive collection of rare Hebrew books and Jewish Literature ...
Nehar Misrayim 1 - sefaria.org
www.sefaria.org › Nehar_Misrayimכתב מהריק״ש ד ל שמנהג מצרים לכרוך כ״ו בריכות בארבעה אויריס כמספר שם הויה ב״ה יעו״ש בסי׳ יא׳. 32 והרב כסא איהו ז״ל כתב שראה יש גוהגים לברוך ט״ל כריכות בארבעה אויריס כמגין ט״ד אורות יעו׳יש.
מקורות לתולדות היחסים בין היהודים הלבנים והשחורים בקוג׳ין
https://www.jstor.org/stable/23414442עשירים מופלגים. בתקופה זו, ש־ נמשכה משמונים עד מאה שנה בערך, היד היחסים תקינים. התו שבים החדשים התחתנו עם המיו חסים מבית רבן, עזר וזכאי ובזה ירשו את מקומם מבחינת המעמד והיחוס. קשרי החיתון עם המיו
יעקב קאשטרו – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/יעקב_קאשטרורבי יעקב קאשֹטרו (גם קאסטרו, מכונה מהריק"ש; רפ"ה, 1525 – ש"ע, 1610) היה מרבניה הנודעים של מצרים. נתפרסם בעיקר מחיבורו 'ערך לחם' שכולל הגהות על השולחן ערוך, הספר היה נפוץ בכתבי יד רבים, עוד קודם להדפסתו בשנת תע"ח .