הלכות הושענא רבא - אחינו
http://www.acheinu.co.il › ...הלכות הושענא רבא · היום השביעי של חג הסוכות נקרא "הושענא רבא", על שם התפילות הרבות שאומרים ביום זה שהמילה "הושע – נא" חוזרת ונשנית בהם פעמים רבות. יש נוהגים ...
הלכות הושענא רבה, ושמיני עצרת,ושמחת־תורה - יד מאיר
http://www.yadmeir.co.il › ...הלכות הושענא רבה, ושמיני עצרת,ושמחת־תורה. מתוך ש"ע המקוצר סימן קי"ט. [א] ביום שביעי של־סוכות, שהוא הושענא רבה, נוהגין להיות ניעורים כל הלילה לעסוק בתורה.
הלכות סדר הושענא רבה - הידברות
https://www.hidabroot.org › הלכות-לולבהלכות בנושא סדר הושענא רבה - מתוך ילקוט יוסף, קיצור שולחן ערוך, מפסקי מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל. הדפסהשתף במייל. | כ"ז טבת התשע"ז | 25.01.17 | 10 ...
הושענא רבה - חיתום הדין
www.breslevmeir.com › הושענא-רבההושענא רבה. כאשר באה שמועה למלך בשר ודם על אדם שמרד בו, אם הוא מלך רחמן נוהג כך : דן את הדין, אם הוא מוצא זכות – חותך את הדין מיד, ואם לאו – ממתין לסנגורים ללמד זכות. לאחר זמן הוא חותך את הדין. חתך לרחמים – מודיע מיד, ואם לאו – מעכב גזר הדין בידו, שמא ימצא זכות ויצא האיש זכאי.
הושענא רבה – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/הושענא_רבההושענא רבה (בארמית; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי. ביום זה התקיימה מצוות ערבה בבית המקדש, וכיום נותר לה זכר במנהג חיבוט ערבה הייחודי ליום זה. ביום זה נהוג לומר פיוטי הושענות רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות וביום שאחריו מתקיים חג שמיני עצרת, שהוא יום טוב.
הלכות ומנהגי הושענא רבה - הידברות | שאל את הרב - הידברות
www.hidabroot.org › question › 17009Feb 25, 2014 · לאחר זמן הוא חותך את הדין. חתך לרחמים - מודיעו מיד, ואם לאו - מעכב גזר הדין בידו, שמא ימצא הנִדון זכות ומקרע גזר הדין והופכו לרחמים. לבסוף מוסר פתקיו ביד שליחיו אם למות ואם לחיים טובים, והשליחים יוצאים ובאים לעשות דין או רחמים. היו הפתקים של רחמים - שוב אינם משתנים לשל דין, היו ...
ליקוטי הלכות/חלק אורח חיים/הלכות הושענה רבה – ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/ליקוטי_הלכות/חלק_אורח_חיים...הושענא רבה | הגאון הרב מרדכי אליהו זצ"ל | בית המדרש | אתר ...
https://www.yeshiva.org.il/midrash/2760הושענא רבה כיום דין. יג. קיצור לשון שער הכוונות דרוש ו של סוכות קו ג (ע"פ חוק"ע) : בענין מסירת הפתקין, אמיתות הענין הוא זה כי הנה עיקר הדין נידון ונגמר בחצות ראשונה של ליל הושענא רבה, ואז תיכף אחר חצות אתעדי צולמא מעל ריישיהו דמאן דאיחתים ח"ו למיתה. לכן נוהגים לעסוק בחצי הלילה ...
א – הושענא רבה – פניני הלכה
https://ph.yhb.org.il/13-06-01הרחבות. שביעי של חג הסוכות נקרא ‘הושענא רבה’, וזאת משום שבחג הסוכות נידונים על המים, וחיתום הדין ביום האחרון של סוכות. וכיוון שבמים תלויים חיי הצומח, החי והאדם, מרבים בתחינות ‘הושע-נא’ לה’. ולוקחים ביום זה ערבות, מפני שהערבות נזקקות למים יותר מכל, ובהן היובש ניכר מאוד.
מהו יום הושענא רבה, ומה עושים בו - בית חב"ד
https://he.chabad.org › library › aidביום השביעי והאחרון של חג הסוכות מופיע יום מיוחד: יום הושענא רבה. בזוהר נאמר על יום זה כי "ביום השביעי של חג [הסוכות] הוא סוף דין העולם ופתקים יוצאים מבית ...
הושענא רבה - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › הושע...ביום זה נהוג לומר פיוטי הושענות רבים יותר מבשאר ששת ימי החג, ומכאן שמו. הושענא רבה הוא היום האחרון של חג הסוכות וביום שאחריו מתקיים חג שמיני עצרת, שהוא יום טוב.
ליקוטי הלכות/חלק אורח חיים/הלכות הושענה רבה – ויקיטקסט
he.wikisource.org › wiki › ליקוטי_הלכותהלכה א. מה שלוקחין ערבי נחל בהושענא רבה, כי אז הוא גמר החתימה, הינו שבראש השנה הוא ההתחלה ועתה הוא הגמר, ומה שיש בראש יש בסוף, וכמבאר בזהר שבהושענא רבה הוא בחינת וישב יצחק ויחפר את בארת וכו' בראש השנה שירותא בהאי יומא מתערי ומסימי וכו'. נמצא, שבהושענא רבה חוזר ומתעורר ההתחלה ...
הושענא רבה – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › הושענא_רבהביום הושענא רבה נוהגים להתיר את האגד של הלולב עצמו. ברכת 'פתקא טבא' - אצל יהודי אשכנז מברכים איש את רעהו בברכת 'פתקא טבא', או ביידיש 'א גוט קוויטל' - שפירושה 'פתק טוב', לפי שביום זה הקב"ה כביכול מוסר ביד השליחים את הפתקים עם גזר הדין, שעוד ניתן לשנותו לטובה עד החתימה ביום זה.
הושענא רבה – ימי הסגר - הלכה יומית
http://halachayomit.co.il › Defaultומנהג ישראל להיות ערים כל ליל הושענא רבה, ועוסקים בתורה, והורה מרן רבינו הגדול רבי עובדיה יוסף זצ"ל, שטוב לומר את התיקון הנדפס בספר "קריאי מועד" ...
הלכות ומנהגי הושענא רבה - הידברות | שאל את הרב - הידברות
https://www.hidabroot.org/question/17009Feb 24, 2014 · לאחר זמן הוא חותך את הדין. חתך לרחמים - מודיעו מיד, ואם לאו - מעכב גזר הדין בידו, שמא ימצא הנִדון זכות ומקרע גזר הדין והופכו לרחמים. לבסוף מוסר פתקיו ביד שליחיו אם למות ואם לחיים טובים, והשליחים יוצאים ובאים לעשות דין או רחמים. היו הפתקים של רחמים - שוב אינם משתנים לשל דין, היו ...
דיני ומנהגי הושענא רבה | כתבות באתר ישיבה
https://www.yeshiva.org.il › articleמה בעצם מיוחד בהושענא רבה? מאיפה הגיע המנהג לחבוט ערבות? למה נשארים ערים בלילה? כתבה על מה שצריך לדעת להושענא רבה.
הושענא רבה – ימי הסגר : הלכה יומית על פי פסקי מרן הרב עובדיה ...
halachayomit.co.il › he › Defaultיום השביעי של חג הסוכות, שיחול מהלילה, ליל יום שישי, נקרא יום "הושענא רבה", ומרבים בו בלימוד התורה ובתפילה. ובו מקיפים את התיבה לאחר תפילת שחרית שבע פעמים, ומרבים בסליחות ובתחנונים, ומתפללים בו לגשמי ברכה, לפי שבחג הסוכות נדונים על המים (ראש השנה דף טז.).
הלכות ומנהגי הושענא רבא | ערוץ 7
https://www.inn.co.il/news/383132Sep 30, 2018 · הושענא רבא בישיבת בית אל צילום: אריה מינקוב. הושענא רבה הוא היום השביעי והאחרון של חג הסוכות, כשמיד אחריו מגיע חג נוסף - שמיני עצרת (שמחת תורה).
אנציקלופדיה יהודית דעת - הושענות, הושענה רבה
https://daat.ac.il/encyclopedia/value.asp?id1=622בירושלמי ישנו הסבר מדוע מקיפין את המזבח ביום הושענא רבה שבע פעמים "זכר ליריחו שהיו מקיפין אותה שבע פעמים ביום השביעי", וכן ב"ילקוט שמעוני".
דיני ומנהגי הושענא רבה | כתבות באתר ישיבה | אתר ישיבה
www.yeshiva.org.il › article › 3341פרסום ראשון: אור ליום ו' כ"א תשרי ה'תשפ"א. הושענא רבה הוא היום השביעי והאחרון של חג הסוכות, כשמיד אחריו מגיע חג נוסף - שמיני עצרת. חביטת הערבות. המנהג המפורסם ביותר בהושענא רבה הוא חביטת הערבה. נוהגים לקחת חמשה ענפי ערבות, ולאחר ההושענות בתפילה חובטים אותן על הארץ.
א – הושענא רבה - פניני הלכה
https://ph.yhb.org.il › סוכות › ו - הושענא רבהא – חג הסוכות · ב – הלכות סוכה · ג – ישיבה בסוכה · ד – ארבעת המינים · ה – נטילת לולב · ו – הושענא רבה · ז – שמיני עצרת · ח – הַקְהֵל.
א – הושענא רבה – פניני הלכה
ph.yhb.org.il › 13/06/01הרחבות. שביעי של חג הסוכות נקרא ‘הושענא רבה’, וזאת משום שבחג הסוכות נידונים על המים, וחיתום הדין ביום האחרון של סוכות. וכיוון שבמים תלויים חיי הצומח, החי והאדם, מרבים בתחינות ‘הושע-נא’ לה’. ולוקחים ביום זה ערבות, מפני שהערבות נזקקות למים יותר מכל, ובהן היובש ניכר מאוד.