הבלוג של דוד בן-גוריון: דוד בן-גוריון על המילה 'את' – היא ...
bengurionblog.blogspot.com › 2009 › 07Jul 30, 2009 · דוד בן-גוריון על המילה 'את' – היא לפעמים הכרחית, לרוב מיותרת 30.4.1967. אישי הדגול,
מי חידש את המילה מַסּוֹק - האקדמיה ללשון העברית
https://hebrew-academy.org.il/2018/01/11/מי-חידש-את-המילה-מַסּוֹקJan 11, 2018 · מכתב ממזכירו הצבאי של ראש הממשלה בן־גוריון אל שלישו של נשיא המדינה בן צבי עם העתק למפקד חיל האוויר. בראש המכתב התכתבות בכתב יד בין מפקד חיל האוויר עזר ויצמן לראש מחלקת אוויר: (א) רמ"א, מה ידוע לך על השתלשלות ה"מסוק"?
דוד בן-גוריון – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › דוד_בן-גוריוןגרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), דוד בן גוריון - מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986. ארץ ישראל בעבר ובהווה, יחד עם יצחק בן-צבי; הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תש"ם. לילי אדר (עורכת), דוד בן גוריון – ביבליוגרפיה: כרך א: 1948-1904; הוצאת מכון בן גוריון ...
את - ויקימילון
https://he.wiktionary.org/wiki/אתאילון גלעד, "מתי משתמשים ב"אֶת", ומה חשב על זה דוד בן־גוריון? הארץ , 1/02/2017 אֵת או אֶת ב [ עריכה ]
מדוע הושמטה הדמוקרטיה ממגילת העצמאות? - השילוח
https://hashiloach.org.il/מדוע-הושמטה-הדמוקרטיה-ממגילת...יומן בן־גוריון המלא, 13.9.48, ארכיון בן־גוריון, מס' פריט 225109. דוד בן־גוריון, "ציוני דרך: לקראת ועידת המפלגה", 18.5.1956, סעיף מב, ארכיון בן־גוריון, מס' פריט 86628.
את (מילת יחס) - ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › את_(...עיקר תפקידה של המילה "את" הוא כקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע. ... המתנגד המפורסם ביותר לשימוש במילה "את" היה דוד בן-גוריון, ראש ממשלת ישראל.
את - ויקימילון
he.wiktionary.org › wiki › אתאילון גלעד, "מתי משתמשים ב"אֶת", ומה חשב על זה דוד בן־גוריון? הארץ , 1/02/2017 אֵת או אֶת ב [ עריכה ]
דוד בן-גוריון – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/דוד_בן-גוריוןגרשון ריבלין, אלחנן אורן, (עורכים), דוד בן גוריון - מן היומן (מלחמת העצמאות, תש"ח-תש"ט), משרד הביטחון – ההוצאה לאור, תשמ"ו, 1986. ארץ ישראל בעבר ובהווה, יחד עם יצחק בן-צבי; הוצאת יד בן צבי, ירושלים, תש"ם. לילי אדר (עורכת), דוד בן גוריון – ביבליוגרפיה: כרך א: 1948-1904; הוצאת מכון בן גוריון ...
בן־גוריון והעברית - האקדמיה ללשון העברית
https://hebrew-academy.org.il › בן־גור...איור של דוד בן גוריון והציטוט: "העברית היא המלט התרבותי כשם שהארץ היא ... במכתבו פירט בן־גוריון את מחשבותיו על הגופים ועל המוסדות העתידים ...
בַּעַל – האם ראוי למצוא תחליף למילה - האקדמיה ללשון …
https://hebrew-academy.org.il/2011/05/01/בַּעַל-האם-ראוי-למצוא...May 01, 2011 · בלשון חכמים (בהשפעת הארמית) אנו מוצאים לעיתים שכל אחד מבני הזוג נקרא זוג: הגבר הוא זוגהּ של האישה, והאישה זוגו (ובלשון מאוחרת יותר זוגתו) של הגבר. אין כל מניעה אפוא שמי שמואס במילה בעל ישתמש בחלופה זו, שהיא מקבילה מוכנה מן המקורות ל־spouse (בן זוג נשוי) האנגלי.
20 הערות על בן גוריון והשפה העברית - רוביק רוזנטל
https://www.ruvik.co.il › הטור-השבועיבמאמרים אחרים מזכיר בן גוריון את המונח 'קבוצות כיבוש', ... בן גוריון חידש את המילה 'ממלכתי' והכניס אותה למילון הישראלי כבר בשנת 1928.
האם המילה "את" מיותרת בשפה העברית? | מאמרים - בן עזרא מתכננים ...
https://www.benezra.co.il › showpageראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל – דוד בן גוריון, אשר הקפיד על עברית נכונה, העלה בזמנו רעיון, לפיו המילה "את" מיותרת, ויומעט השימוש בה; במקום ...
הבלוג של דוד בן-גוריון: דוד בן-גוריון על המילה 'את' – היא ...
https://bengurionblog.blogspot.com/2009/07/blog-post.htmlJul 30, 2009 · דוד בן-גוריון על המילה 'את' – היא לפעמים הכרחית, לרוב מיותרת 30.4.1967. אישי הדגול, קראתי בעיתון "מעריב" […] חלק מדברי כבודו. כ"צבר" ישראלי ברצוני להעיר מספר הערות.
השפה העברית - יש לך את?
www.safa-ivrit.org › writers › etsionיש שתלו את התנזרותו של בן גוריון מה'את' בהשפעת הרוסית שבצילה גדל – שבה אין כלל המילה את, ואף אין סימון מיוחד ליידוע (כדוגמת ה-ה' בעברית או המילית the באנגלית; לכן, לעיתים קרובות ניתן לשמוע עולים מרוסיה הצועדים את צעדיהם הראשונים בעברית אומרים משפטים כמו "לקחתי ילד לְמרפאה ...
את (מילת יחס) – ויקיפדיה
he.wikipedia.org › wiki › את_(מילת_יחס)במאמר בעיתון "דבר" הסביר בן-גוריון שהמילה "את" היא רשות, נצרכת אך לעיתים נדירות להבהרת העניין, ועל כן ”מוטב להשמיטה למען חסוך עבודה, דיו, נייר, ולמען מנוע מונוטוניות בלשון“.
מילת היחס את | נקודת ראות
https://hadarperry.wordpress.com › מ...סטודנט אחד שאל את ראש הממשלה על טעם גזרתו זו על המילה "את", ובן-גוריון השיב ... לאחר מכן בן-גוריון מביא את נימוקיו להשמטה של מילת היחס את.
מתי משתמשים ב"אֶת", ומה חשב על זה דוד בן־גוריון? - מהשפה ...
www.haaretz.co.il › magazine › the-edgeFeb 01, 2017 · בן־גוריון אף המשיך במכתב להצדיק את צורת הדיבור הזאת במופעים מקראיים שבהם אֶת נשמטה. למרות ההצדקות המלומדות, יש להניח שאלו תירוצים של אדם שעברית לא היתה שפת אמו.
האקדמיה ללשון העברית - המילה 'את' היא אחת המילים השכיחות ביותר ...
https://he-il.facebook.com › photosכידוע היא באה לפני מושא ישיר מיודע, כגון 'קראתי את הספר', 'מכרנו את הדירה' – כמו ... על יחסת המושא את, שאותה השמיט בן גוריון, בכוונתנו להרחיב בהזדמנות אחרת.
השפה העברית - יש לך את?
www.safa-ivrit.org/writers/etsion/et.phpיש שתלו את התנזרותו של בן גוריון מה'את' בהשפעת הרוסית שבצילה גדל – שבה אין כלל המילה את, ואף אין סימון מיוחד ליידוע (כדוגמת ה-ה' בעברית או המילית the באנגלית; לכן, לעיתים קרובות ניתן לשמוע עולים מרוסיה הצועדים את צעדיהם הראשונים בעברית אומרים משפטים כמו "לקחתי ילד לְמרפאה ...
המילה שהרגיזה את בן־גוריון - מהשפה פנימה - הארץ
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/.premium-1.6290152Jul 18, 2018 · המילה שהרגיזה את בן־גוריון ראש הממשלה מחה, אך המילה טוּרַאי משמשת את צה"ל עד היום אילון גלעד
יש לך את? - השפה העברית
https://www.safa-ivrit.org › etsionלפני ארבעים ושלוש שנה, בשנת תשכ"ז, פנה נער בן 14 בשם עמוס לדוד בן גוריון, שהיה באותה עת בביתו בשדה בוקר: "בדבריו כבודו כמעט אינו מזכיר את המילה 'את'", ...
מתי משתמשים ב"אֶת", ומה חשב על זה דוד בן־גוריון? - …
https://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/mehasafa/1.3463147Feb 01, 2017 · בן־גוריון אף המשיך במכתב להצדיק את צורת הדיבור הזאת במופעים מקראיים שבהם אֶת נשמטה. למרות ההצדקות המלומדות, יש להניח שאלו תירוצים של אדם שעברית לא היתה שפת אמו.
מתי משתמשים ב"אֶת", ומה חשב על זה דוד בן־גוריון? - מהשפה פנימה
https://www.haaretz.co.il › mehasafaאבל שפות רבות מאפשרות לשנות את סדר המילים, בעיקר כדי להדגיש רכיב מסוים במשפט. כך בעברית, אפשר להגיד ״את החתול נשך הכלב״, וכך להגיד שהיה זה החתול ...
את (מילת יחס) – ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org/wiki/את_(מילת_יחס)אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע. במקרא המילה משמשת גם כחלופה למילת היחס "עִם".